מקצת שבחו

הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום נולד לשרה-דבורה וליצחק בשנת תרפ"ד (1923), בעיירה בוהוש ברומניה. נקרא על שם סבא של אמו האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, בעל 'פאר-ישראל', והוא נצר לאדמו"רי רוז'ין.
ראשית תורתו בעיירה בוהוש. בשנת תרצ"ג (1933) מתה עליו אימו, והוא בן תשע, הוא החל ללמוד בבית הספר המקומי, רכש שפות והשכלה כללית, ובמקביל למד בקביעות עם סב אמו, האדמו"ר מבוהוש.
בשנת תש"א (1941) במלחמת העולם השנייה, עת הצטרפה רומניה לגרמניה הנאצית, שימש מדריך בתנועת השומר הצעיר בבוהוש. תוך המלחמה, עבר עם משפחתו לבוקרשט, שם פגש במשפחת האדמו"ר מוויזניץ', רבי חיים מאיר הגר, שהוברח מהונגריה בשנת תש"ד (1944), והכיר את ציפורה, שלימים נשאה לאשה.
בשנת תש"ו (1946) עלה עם ציפורה לארץ ישראל, ונשאה לאישה. בשנת תש"ח (1948), במלחמת העצמאות, הקימו את קיבוץ השומר הצעיר רשפים בעמק בית שאן, ובהמשך עברו לקיבוץ עין חרוד, שם שימש רועה צאן ומדריך נוער. במהלך שנותיהם בקיבוצים, קיימו מצוות ב"סתר", והיה מתפלל ולומד תורה בתוך הבית פנימה.
בשנת תשכ"ב (1962) כאשר חלה חותנו, האדמו"ר מויז'ניץ, עברה אשתו צפורה לבני ברק כדי לסעוד את אביה ועמה בניה הקטנים. לאחר חצי שנה בבני ברק לא רצתה לשוב לקיבוץ החילוני, והצטרפה לקיבוץ הדתי סעד. 
בשנת תשכ"ד (1964), התאחדה המשפחה, ליציאה בשליחות מטעם הסוכנות לעיר מארסיי בצרפת, לאחר מלחמת ששת הימים, חזרה המשפחה לארץ, והתיישבה בקיבוץ סעד. 
בשנת תשמ"א (1981) קיבל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא 'בית שמאי ומקומו בהיסטוריה של ארץ-ישראל', ולימד באוניברסיטאות שונות. מחקרו התפרסם כספר, עליו זכה בפרס בן צבי לשנת תשנ"ד (2004).
בראשית שנות האלפיים עבר עם אשתו להיות חלק מקהילת 'בית ישראל' בשכונת גילה בירושלים. במקביל החל ללמד בישיבת 'אהבת ישראל' בנתיבות, ועמד בראשה יחד עם הרב דוד אסולין.
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום נפטר ביום העצמאות, ה' באייר תשע"ז (2017), ונקבר בחלקת רוז'ין בגבעתיים.