מקצת שבחו

חכם יצחק צאלח מכמל נולד לאמו פרחה ולאביו צאלח ביום י"ג תשרי תרל"ו (1875) בבגדאד שבעיראק. 

הוא למד ב'מדרש תלמוד תורה' ובישיבת 'בית זילכה', מפי חכם דוד בן מאיר מעתוק וחכם שמעון אהרן אגסי. 

בשנת תרנ"ח (1898), בהיותו בן 23, נפטר אביו. אמו פרנסה את המשפחה כדי שבנה ימשיך ללמוד תורה.

בשנת תרס"ה (1905) חכם מכמל עלה לארץ ישראל עם כל משפחתו. המשפחה ביקרה במקומות הקדושים, והתגוררה בירושלים כמה חודשים ובשל מצבו הבריאותי של חכם יצחק צאלח, שבה המשפחה לבגדאד.

בשנת תרס"ו (1906) חכם יצחק צאלח מכמל החל לשמש כמורה לתנ"ך, תלמוד ועברית ב'מדרש תלמוד תורה'. במקביל שימש כמפקח על ההוראה. בשנת תרע"ט (1919) החל להכשיר מורים בכיתה מיוחדת ב'מדרש תלמוד תורה'. בשנת תרפ"ו (1926) שימש גם כמורה בכיתת ערב לשיעורי עברית, דקדוק ותולדות עם ישראל. בשנת תש"ב (1942) התנדב ללמד מורים, שהתנדבו ללמד בבתי הספר של הקהילה יהדות ועברית בשעות אחר הצהריים. בנוסף לעבודתו בבית הספר לימד חכם יצחק צאלח מכמל גמרא בבתי כנסת.

בשנת תש"י (1950) חכם יצחק צאלח מכמל עלה לארץ יחד עם כל משפחתו במסגרת עליית יהודי עיראק. תנאי המגורים הגרועים במעברה הרעו את בריאותו, והוא נפטר עוד במעברה.

חכם יצחק צאלח מכמל נפטר בערב שבת, ד' סיוון תשי"א (1951). הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים. עם היוודע דבר פטירתו, הספידו אותו יהודים, עולי עיראק, במקומות שונים בארץ.

חכם יצחק צאלח מכמל חיבר את הספרים 'דבר בעתו' - דרושים למועדים שונים, 'נתיבות יצחק' - חכמת העיבור ולוח השנה, ספרונים נוספים על הנושא, וכן פרסם רפואות, קמעות וסגולות, דברי מוסר וספרי דקדוק.