מקצת שבחו

חכם שלמה אליעזר אלפנדארי, ידוע בכינוי 'הסבא קדישא', נולד לאמו חוה ולאביו חכם יעקב, בשנת תקע"ה (1815) בעיר קושטא שבטורקיה. 

בילדותו נפטר אביו, ואמו, שהייתה למדנית גדולה, לימדה אותו תורה. בשנת תקצ"ב (1832), כשהיה חכם אלפנדארי בן 17, נשא אישה ונולד להם בן, אולם בנם נפטר ומאז נשארו חשוכי בנים. חכם שלמה אליעזר אלפנדארי אסף אל ביתו יתומים צעירים ושימש להם כאומן.

בשנת תר"ו (1845) בהיותו כבן 30, חכם שלמה אליעזר אלפנדארי מונה לחבר במועצה הרוחנית של הקהילה היהודית בקושטא, ולימד עשרות תלמידים בישיבה שייסד הנדיב פואה. 

בשנת תרנ"ז (1897) חכם שלמה אליעזר אלפנדארי מונה כחכם באשי לקהילת יהודי דמשק. משרה בה נשא במשך עשרים שנה, עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תרע"ז (1917) חכם שלמה אליעזר אלפנדארי עלה לארץ ישראל, ושימש כרבה של העיר צפת.

בשנת תרפ"א (1921) עלה והתיישב בירושלים, שם ישב בביתו בעיר החדשה ברחוב הקרוי כיום על שמו.

חכם שלמה אליעזר אלפנדארי התנגד לתנועה הציונית, לתנועת המזרחי ולאגודת ישראל. הוא כתב מספר מכתבים כנגדם התנועה, וחתם על אגרות ומנשרים כנגד הועד הלאומי, כנגד חילולי שבת ותחומים נוספים שבהם נפרצו חומות הדת בארץ ישראל.

חכם שלמה אליעזר אלפנדארי נפטר, בשיבה טובה, ביום כ"ב באייר תר"ץ (1930), תוך תפילת שחרית, כשהוא מעוטר בטליתו ותפילין, ונטמן בהר הזיתים שבירושלים. 

חכם שלמה אליעזר אלפנדארי חיבר חיבורים רבים, אך מרביתם נעלמו או נותרו בכתב יד. בין כתביו שנותרו והודפסו: שו"ת מהרש"א אלפנדארי;  ספר 'גדולי ארץ' - על כת הקראים, 'אשא עיני' - הגהות והוספות על ספר 'מערכות דברי אמת' לחכם יצחק בכר דוד, קונטרס 'לימוד זכות' - על אתרוגים מורכבים.