1986-1895מארי יחיא עומיסי התחתן עם שתי נשים: שמחה, שילדה לו את שלום, יעל ויונה, וסעדה, שילדה לו את צדוק.
מארי יחיא עומיסי שימש כרב ברדאע, והיה מבין האחראים על מפעלי הצדקה של הקהילה היהודית בעיר. בתקופת העלאת יהודי תימן ארצה 'על כנפי נשרים' נשאר ברדאע כדי לסייע ליהודים בנתיבי הבריחה שלהם מתימן. בהמשך הגיע לעדן ושימש שם כרב, שוחט ומוהל.
לבסוף עלה מארי יחיא ארצה והגיע למחנה העולים שער העליה. משם עבר לראשון לציון. בשל מצוקת הדיור גר ברפת שהוסבה למגורי אדם. בראשון לציון התקבל על הציבור ושימש כרבו, אף שלא נשא בתפקיד רשמי.
מארי יחיא עומיסי נפטר ביום כ"ה שבט תשמ"ו (1986) ונקבר בראשון לציון.
איגרות ומסמכים אחרים שכתב נערכו יחד עם סיפור חייו על ידי שלמה עמיהוד ויצאו לאור בספר 'פעולות צדיק'. כמו כן נדפסו ליקוטיו מהתורה, מהמשנה וממקורות אחרים, לצד תשובות שהשיב, בספר 'משיב נפש'.
