חכם שלום משאש
חכם ישועה ללום
חכם משה כהן דריהם
חכם אבא שאול חדאד
חכם חי הכהן
חכם נתן בוקובזה
החכם היומי על לוח השנה:
< ניסן ה'תשפ"ו March 2026 >
אבגדהוש
יב/1יג/2יד/3טו/4טז/5יז/6יח/7
יט/8כ/9כא/10כב/11כג/12כד/13כה/14
כו/15כז/16כח/17כט/18א/19ב/20ג/21
ד/22ה/23ו/24ז/25ח/26ט/27י/28
יא/29יב/30יג/31    

מקצת שבחו

חכם שלום משאש, לימים רבה הראשי של ירושלים, נולד בכ"ב בשבט תרס"ט (1909) בעיר מקנס במרוקו, לאמו רחל לבית סודרי, ולאביו הרב מימון משאש, מחבר הספר: 'אוצרות שמיים'. את שמו ירש מסבו, שכיהן כרב ודיין במקנס אף הוא, וכתב את ספר השו"ת: 'דברי שלום'. 
חכם שלום משאש החל ללמוד תורה בעודו רך בשנים, ורבו המובהק היה רבי יצחק אסבאג. 
בשנת תרפ"ח (1928), והוא בן 17, כתב את ספרו ההלכתי הראשון - ממזרח שמ"ש. בהקדמה לספר מעיד המחבר על עצמו: "כל ימי נעורי לא ידעתי כיצד נראה מטבע כסף, וכל כסף תועפות נחשב בעיני לאין - נגד חשק תאוות לימוד התורה הקדושה". לימים נשא את ג'אמילה, בתו של הרב משה אלכרייף, ולזוג נולדו שני בנים - דוד ואברהם. 
בשנת תש"ד (1944) הקים את ישיבת 'כתר תורה' במקנס, ועמד בראשה. בשנת תש"ט (1949) עבר לקזבלנקה וכיהן כדיין. בשנת תשכ"ב (1962) נבחר לכהן כראש אב בתי הדין בקזבלנקה, ולאחר מכן כיהן גם כרבה הראשי של מרוקו כולה.
ידועה במיוחד הייתה חיבתו העזה של חסן השני, מלך מרוקו, כלפי הרב. באירועים בארמון המלוכה, כשחכם שלום משאש היה מברכו, היה המלך כופף קומתו. 
בשנת תשל"ח (1978) חכם שלום משאש עלה לישראל וכיהן כרבה הראשי של ירושלים. 
בי' ניסן תשס"ג (2003), נלקח לבית עולמו, ונטמן בהר המנוחות בירושלים. 
במהלך חייו כתב חיבורים רבים ובתוכם 'מזרח שמ"ש' - הלכות איסור והיתר, 'תבואות שמ"ש' - פסקים על ארבעת חלקי השולחן ערוך, 'שמ"ש ומגן' - שאלות ותשובות בענייני דיומא, 'בית שמ"ש' - על הי"ד החזקה לרמב"ם, ו'חם השמ"ש' - דרשות על התורה.
הצהרת נגישות