מקצת שבחו

חכם מארי סאלם מנצורה נולד לאמו נדרה ולאביו מארי יהודה בן שלום בשנת תק"ס (1800) בעיר צנעא בתימן.

ראשית תורתו למד מפי אביו החכם מארי יהודה בן שלום. בשנת תקס"ט (1809) נפטרה אימו, ואביו גידלו לתורה וליראה. עיקר תורתו למד מפי רבו, החכם מארי אברהם אלשיך הלוי, ושימש את החכם מארי יוסף אלקארה, אב בית הדין בעיר צנעא. היה מקורב למלכות, ונתמנה כגובה מס הגולגולת, שהוטל על היהודים. 

בשנת תקצ"ה (1835), חכם מארי סאלם מנצורה נתמנה לשמש מפקח על השחיטה בקהילות יהודי תימן. כך היה מסתובב בין קהילות יהודי תימן, לפקח ולהסמיך שוחטים בודקים. בשנת תרי"ד (1854), נבחר כנגיד היהודים, המשמש נציג הקהילות היהודיות בפני השלטונות. בשנת תרי"ט (1859) הגיע לצנעא הרב יעקב ספיר, שד"ר מירושלים, שתיארו בחיבורו 'אבן ספיר' כראש היועצים, שחכמתו עמדה לו להיות יועץ למלך תימן.

חכם מארי סאלם מנצורה עמד בראש ישיבה בעיר צנעא, וידיו רב לו, גם בלימודי קבלה. לרשותו עמדה ספרייה גדולה, והוא זכה להעמיד דור צעיר של תלמידי חכמים. בנוסף עסק גם ברפואה טבעית והתמחה בצמחי מרפא.

חכם מארי סאלם מנצורה חיבר חיבורים רבים וכתב הערות על גיליונות הספרים בספרייתו. רוב כתביו נותרו בכתב יד, ובתוכם: 'נר מצווה' - טעמים וחידושים לתורה; 'זבחי תודה' - הלכות שחיטה על פי ספר 'זבח תודה' למהרי"ץ. נכתב בשנת תר"ז (1847); 'שלמי חגיגה' - הלכות שחיטה על הרמב"ם, נכתב בשנת תרי"ג (1853); 'ברכת הזבח' - דיני שחיטה וטרפות על פי ספר 'זבחי אלהים' למארי יוסף בן שלום אלקארה; סדר והלכות נישואין, יצא לאור בספר 'נר יאיר' בבני ברק בשנת תשנ"ו (1996); 'הערות לספר פרי חדש'; 'הערות לשו"ת הרדב"ז'; 'חכמה ותבונה' - שו"ת בענייני אישות, הובאו בכתב העת 'עלי ספר' בשנת תשע"ז (2017); 'שמיטה שביעית' - בעניין הגאולה, רובו אבד. ספרו 'הפדות והישועה' - ארבעה מאמרים בענייני הגלות והגאולה העתידה יצאו לאור בקרית ספר בשנת תשע"א (2011). בסוף ימיו כהו עיניו, אך לא פסק מלימודו בעל פה.

חכם מארי סאלם מנצורה, נפטר בחודש אייר בשנת תרמ"ד (1884), ומנוחתו כבוד בבית הקברות היהודי בצנעא. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ט"ו באייר.