מקצת שבחו

חכם מסעוד חי רקח נולד לאמו ולאביו חכם אהרון רקח בשנת ת"נ (1690) באיזמיר, שבתורכיה.
בצעירותו זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. תורתו למד במחיצת חכם חיים אבולעפיה, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה, בעל 'עץ החיים', ובמחיצת הראשון לציון חכם יצחק הכהן רפפורט בעל 'בתי כהונה'.
חכם מסעוד חי רקח יצא כשליח דרבנן למרוקו, תוניס, איטליה (ונציה, ליוורנו) ולוב. בהיותו בוונציה, בשנת תק"ב (1742) זכה להוציא לאור את החלק הראשון מארבעת חלקי ספרו 'מעשה רוקח' - פירושו על הרמב"ם.
בשנת תק"ט (1749), חכם מסעוד חי רקח הגיע לטריפולי, ונעתר לבקשת ראשי הקהילה, להשתקע בעיר, ולשמש רבה של יהדות טריפולי. הוא נתמנה לאב בית הדין, שעמו משמשים חכם דוד טייאר וחכם בנימין ואתורי. חכם מסעוד חי רקח הנהיג את הקהילה במשך כעשרים שנה, וזכה להעמיד דור של תלמידי חכמים, ובתוכם חכם שלום פלוס, חכם משה לחמייש, וחתנו - חכם נתן אדאדי. 
חכם מסעוד חי רקח נשא לאישה את מרת אסתר ונולדו להם ילדים בתוכם חכם יצחק רקח, ומרת חנה אדאדי.
חכם מסעוד חי רקח נפטר ביום י' אב תקכ"ח (1768) ונטמן בעירו טריפולי.
חכם מסעוד חי רקח חיבר את הספרים: 'מעשה רקח' - ארבע חלקים על משנה תורה לרמב"ם, ובתוכו פירושו של חכם אברהם בנו של הרמב"ם, החלק השני והשלישי יצאו לאור, לאחר מותו, בליוורנו בשנת תקכ"ב (1862). החלק הרביעי נותר בכתב יד, ונדפס רק בשנת תשכ"ד (1964), 'דברי הברייתא' - ספר דרושים ופירוש על חמש מגילות, 'חידושי השם' - על התלמוד.