חכם מארי חיים קורח נולד לאמו ולאביו חכם יוסף בשנת תקפ"ד (1823) בצנעא שבתימן.
הוא למד תורה מפי חכמי עירו חכם יוסף אלקאורה וחכם אברהם ערשי. לאחר נישואיו החל לעבוד כמלמד תינוקות של בית רבן, ובנוסף התפרנס מטוויית ציציות.
חכם מארי חיים קורח קבע את מקום לימודו בבית הכנסת 'בית אלשיך', לשם היו מגיעים המוני העם כדי ללמוד תורה מפיו. אף שלא הסכים לכהן כרב בכהונה רשמית, זכה ללמד ולחדש תורה לרבים.
חכם מארי חיים קורח היה ידוע בצדקותו הרבה, והיה זריז וזהיר במצוות צדקה, ביקור חולים, הכנסת כלה, והכנסת אורחים. לשם כך הוא קבע את מקום הכנסת האורחים של העיר בבית מדרשו. כך זיכה את האורחים בדברי תורה, ואף דאג לכל מחסורם.
חכם מארי חיים קורח השאיר אחריו תלמידים רבים בתוכם החכמים מארי יחיאל יצחק הלוי, ומארי אהרון הכהן.
חכם מארי חיים קורח נפטר ביום כ' אלול תרע"ד (1914) בעירו צנעא.
חכם מארי חיים קורח כתב חידושים רבים על התורה: 'החיים והשלום' - פירוש על התורה, שו"ת וקובץ פסקים, ספר קיצור הלכות לרמב"ם ועוד. את חידושיו הוציאו צאצאיו לאחר פטירתו בספרים: 'ענף עץ אבות' - חידושים על התורה, 'נאווה תהילה - חידושים על תהילים, 'נרות זכריה' - דרשות, וקונטרס 'אורי וישעי'.