A Short Tribute
חכם חיים אבולעפיה נולד לאמו ולאביו משה בשנת ת"כ (1660) בחברון.
בצעירותו עקרה משפחתו לירושלים, שם למד בישיבת 'בית יעקב'. רבו היה חכם משה גלנטי. מורה-חבר שלו היה חכם חזקיהו דה-סילווה, בעל ה'פרי חדש'. בשנת תנ"ט (1699) נסע להשתקע בסלוניקי שביוון.
בשנת תע"א (1712) בקשו ממנו יהודי חברון, שהיו חייבים לשלם מיסים כבדים מאד לממשל העות'מאני, לצאת למסע גיוס תרומות עבורם בטורקיה. חכם חיים אבולעפיה נסע לאיזמיר שבטורקיה, שם גם הוסמך לרבנות. בשנת תע"ז (1718), לאחר כשש שנים בטורקיה, חזר לארץ ישראל, השתקע בצפת, וכיהן כרבה של העיר.
בשנת תפ"א (1721) חזר שוב לאיזמיר וכיהן כרבה של העיר.
בשנת תצ"ח (1738) כתב שליט הגליל, דאהר-אל-עומר הדרוזי, לחכם חיים אבולעפיה, והזמין אותו לחדש את היישוב היהודי בטבריה, שנידלדל מאד עם השנים, עד שחרב. בשנת ת"ק (1740) עלה חכם חיים אבולעפיה לארץ והתיישב בטבריה. הוא פעל לחידוש היישוב היהודי בטבריה. בין היתר הקים את בית הכנסת 'עץ החיים', בית-מרחץ, חנויות ליום השוק ובית-בד לשמן שומשום.
חכם חיים אבולעפיה נפטר ביום ז' ניסן תק"ד (1744) ונטמן בבית העלמין הישן בטבריה.
אחרי מותו המשיכו בניו, יצחק ויששכר, להנהיג את יהודי טבריה. תלמידו, חכם חיים מודעי, נחשב לאחד מגדולי המשיבים בדורו. ספריו של חכם חיים אבולעפיה: 'יוסף לקח', 'עץ החיים', 'חנן א-לוהים' - על התורה. 'ישרש יעקב' ו'שבות יעקב' - על אגדות התלמוד, שכונסו בספר 'עין יעקב'. 'מקראי קודש' - על חגים ומועדים.
A few quotes from the Rabbi on 'Israel and the Nations' in which he interprets Esau's cry as Esau's also being Jacob's son, despite being wicked
"…he cried with a great and exceedingly bitter cry" when he spoke and did not remain silent, so that he bless him, and said to his father, "Bless me, me also, O Father!"! The words 'me also' seem superfluous. For although Jacob needed and received the blessings, this is no reason to reject me entirely. I, too, am your son, bless me with another blessing, as did your father with Ishmael, who prayed until the LORD said to him, "And I have heard you, Ishmael", despite his having been considered a wicked person.
Rabbi Haim Aboulafia's Complete Writings, Volume 2, Yosef Lakakh, Toldot Reading Portion, p. 106, Machon Hama'or Institute, Jerusalem, 1983
1744-1660