חכם שמואל שאול סרירו


A Short Tribute

חכם שמואל שאול סרירו נולד לאמו ולאביו חכם דוד סרירו, ממגורשי קסטיליה, בשנת שכ''ו (1556) בעיר פאס שבמרוקו. בשנת שמ"ה (1575), והוא בן 19, השלים את חיבורו 'חנוך לנער'. 
בשנת שנ"ט (1589), והוא בן 33, מונה לראש ישיבה בפאס, ושנתיים לאחר מכן, התמנה כדיין בבית דינו של חכם וידאל הצרפתי. בשנת שפ"ב (1612) עם פטירת חכם שמואל איבן דינאן, נתמנה לראש החכמים בעירו פאס. בתפקידו תיקן תקנות וגזרות להנהיג הקהל בהגיון ובשכל ישר, כדי להציל עשוק מיד עשקו ולהרבות האחדות והשלום. ידיעותיו הרחבות בפילוסופיה, במחשבת ישראל ובקבלה, לצד חכמת העמים וספריהם, באים לידי ביטוי בדרושיו ובספריו.  
בין ספריו הידועים לנו: 'דרושי מהרש"ש'; 'חנוך לנער' – פירושו לספר משלי; ו'דברי הימים של פאס'
חכם שמואל שאול סרירו נפטר ביום ה' בשבט בשנת תט"ו (1645), והוא בן 90 שנה.
A few quotes from the Rabbi on 'Torah Study' in which he teaches a Midrash about being grateful to teachers

It is right to speak out in respect for one's teacher. People ought not to be thankful to a person for any knowledge he or she has, but to the master who taught them. This can be learned from what our venerable sages, of blessed memory, said about the verse "Now Joshua son of Nun was filled with the spirit of wisdom because Moses had laid his hands upon him". To what can this be compared? To a river that supplies water to the entire city and is praised by everyone. Someone said to them, 'Praise the spring that feeds it.' Similarly, when they praised Joshua who supplied the entire nation of Israel with his wisdom, the Holy One, blessed be He, said, 'Praise Moses for having thus taught' "because Moses had laid his hands upon him".

Drushei MehaRaSHa"SH Serero, Part 2, p. 431, HaRav David Ovadia Publishing, Jerusalem, 1991