A Short Tribute
מארי יוסף קאפח נולד לאימו ולאביו מארי דוד קאפח, ביום י"ב בכסלו תרע"ח (1917) בצנעא בתימן.
סבו מארי יחיא קאפח, מגדולי חכמי תימן בדורו, היה ממקימי חבורת 'דור דעה' - הדרדעים, שפעלו למען חזרתה של יהדות תימן לפסיקות הרמב"ם ורס"ג - טרם קבלת השולחן הערוך, התנגדו ללימודי קבלה ולספר הזוהר, ועודדו לימודי השכלה רחבה. פעילותו של הסבא עוררו התנגדות בקהילה היהודית, וחשש בשלטון המקומי לערעור יציבות המשטר. חבורת הלומדים נכלאה ופעילותם נאסרה, אך הם המשיכו להיפגש וללמוד תורה. אביו מארי דוד קאפח נפטר, טרם מלאה למארי יוסף קאפח שנה, לאחר שהוכה נמרצות ע"י שוטרים בעת מעצרם על לימוד תורה.
בשנת תרפ"ב (1922) אימו של מארי יוסף קאפח נפטרה, והוא בן 5. מארי יוסף קאפח גדל אצל דודתו סעדה ושצ'י, ולמד תורה אצל סבו מארי יחיא קאפח.
בשנת תרצ"א (1931) נפטר סבו, ומארי יוסף קאפח, מילא מקומו כמוסר שיעורים בבית המדרש. מארי יוסף קאפח המשיך לשקוד על לימודו לפני מארי רצ'א צארום מתלמידי סבו.
בשנת תרצ"ג (1933), והוא בן 16, נאסר מארי יוסף קאפח, אף הוא, ע"י השלטונות. לאחר ששוחרר, נשא לאישה את בת דודתו הקטנה - ברכה, וכעבור שלוש שנים נולד בנם הבכור, דוד.
בשנת תש"ג (1943) מארי יוסף קאפח עלה לארץ ישראל. הוא החל ללמוד בישיבת 'מרכז הרב' והמשיך בלימודי דיינות במכון 'הארי פישל'. בשנת תש"י (1950) התמנה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, וכעבור עשרים שנה, התמנה לדיין בבית הדין הגדול. מארי יוסף קאפח היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ונשיא הקהילה התימנית בירושלים. בשנת תשכ"ט (1969) זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
עיקר מפעלו התורני היה תרגום לעברית והדרה מכתבי יד של עשרות ספרים של ראשוני חכמי ספרד, ובהם 'אמונות ודעות' לרס"ג, ספר 'הכוזרי' לרבי יהודה הלוי, 'חובות הלבבות' לרבנו בחיי אבן פקודה, 'פירוש רבי נתן' לששה סדרי משנה, וחיבורים רבים אחרים שנכתבו בערבית יהודית. מקום מיוחד בפעילותו תפסו כתבי הרמב"ם: הוא תרגם את 'אגרות הרמב"ם', 'מורה נבוכים', 'פירוש המשניות', 'ספר המצוות' ו'מילות ההיגיון', ומהדורה מבוארת של 'משנה תורה' בת 24 כרכים. מאמריו הרבים כונסו בשלושה כרכים בשם 'כתבים'.
מארי יוסף קאפח עסק רבות במורשת יהדות תימן. בספרו 'הליכות תימן' תיאר את אורח חייהם של יהודי תימן. ערך את תכלאל 'שיבת ציון' - סידור תפילה תימני בנוסח בלדי על פי שיטת הרמב"ם, וסידור 'שיח ירושלם'.
מארי יוסף קאפח נפטר בליל י"ח בתמוז תש"ס (2000), ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
A few quotes from the Rabbi on 'Tzedakah and Healing' in which he recounts the amendment to support street cleaners during the periods when they have no income.
The town's founding fathers long ago amended that whenever a bull, sheep or goat is slaughtered in town and its flesh is publicly sold by butchers, the fat and skin are to be appropriated by the public treasury for the needy, and butchers have no right to them… This fund was also designated for shrouds and other burial needs for the poor. And during the rainy season, they would take funds to support the street cleaners who cannot, during this period, earn a livelihood from their profession.
Halichot Teiman, Chapter on Israel Yishayahu, pp. 146 – 147, Ben Zvi Institute Press, Jerusalem, 2002
A few quotes from the Rabbi on 'Torah Study' in which he replies that the learning of a craft is to be valued as much as is Torah study
We consider it essential to teach a young person a craft from which to earn a livelihood, as our Sages said concerning a father's obligations towards his son: "Where do we find the father's obligation to teach his son a craft? Hizkiyah said that it says in Scripture, 'Enjoy happiness with a woman you love'. If we are to take the text's meaning as actually referring to a woman, one should say as follows: Just as one is obligated to have him wed, so is one obligated to teach him a craft." We see the extent to which our Sages, of blessed memory, valued the teaching of a trade to a young person - to the point that the study of a craft was equivalent in their eyes to Torah study, and equivalent to marrying. Just as the first determines the world – birth perpetuating the human species – thus does craft sustain the existence of the human species.
Writings, Volume 1, Second Section: On Educating Street Youth, edited by Yoseph Toubi, p.110, Jerusalem 1989
2000-1917