A Short Tribute
חכם משה כהן שאולי נולד לאמו ולאביו, בסיון תר"פ (1920) בעיר שיראז שבאיראן.
בנערותו עלה לירושלים עם משפחתו, ולמד בישיבת 'שערי רחמים' אצל חכם רחמים מלמד הכהן, ובישיבת 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה, והיה בן טיפוחיו ותלמידו של החכם הראשון לציון בן ציון מאיר חי עוזיאל.
חכם משה כהן שאולי הוסמך לרבנות על ידי חכם עזרא עטייה - ראש ישיבת פורת יוסף, חכם סלמאן חוגי עבודי, וחכם עובדיה יוסף, ולמד קבלה מהחכמים המקובלים חכם מרדכי שרעבי וחכם יעקב ג'הרומי.
חכם משה כהן שאולי למד הוראה בסמינר 'מזרחי' בירושלים, ופילוסופיה ומדעים באוניברסיטה העברית. הוא ייסד בתי ספר רבים, והקים את תנועת הנוער 'בני עמי' בירושלים, בה היו למעלה מחמשת אלפים חניכים.
חכם משה כהן שאולי שימש מזכירו האישי של הרב הראשי לישראל הרב יצחק הרצוג, הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'שאולי' בירושלים, מסר שיעורים בהלכה ובקבלה, ושימש בהוראה בישיבת 'שערי ציון' בירושלים.
חכם משה כהן שאולי עבר עם משפחתו מירושלים לרחובות, שם היה פעיל בתנועת המרי העברי נגד המנדט הבריטי. במרתף ביתו הוסתר מאגר סודי (סליק) של כלי נשק.
לאחר קום המדינה עבר להתגורר באשדוד, שם המשיך בפעילותו החברתית, והיה חבר מועצת העיר.
ביום כ"א בטבת שנת תשל"א (1971) בנו בכורו - הרב בנימין כהן שאולי, נהרג בתאונת דרכים, והוא בן 28 בלבד. חכם משה כהן שאולי הקים לזכר בנו בית הכנסת ומרכז רוחני-קהילתי 'שאול'י' באשדוד.
בשנת תשמ"ו (1986) חכם משה כהן שאולי נבחר לכהן כרב הראשי של יהדות איראן בישראל ובתפוצות.
בשנת תשמ"ז (1987) חכם כהן שאולי זכה בעיטור 'יקיר החינוך הדתי בישראל', ושנה לאחר מכן בעיטור יקיר העיר אשדוד'. חכם כהן שאולי כיהן כנשיא כבוד בארגון 'בני ברית' ובארגון 'כורש' ליוצאי קהילות אירן.
חכם משה כהן שאולי נפטר בשנתו בשבת בראשית ביום כ"ו בתשרי תשנ"ה (1994).
חכם משה כהן שאולי חיבר ספרים רבים, ובניהם סדרת ספרים הנושאים את השם: 'הבש"ם' - בה יצאו שמונה עשרה ספרים שעניינם: ארץ ישראל, תורת ישראל, קבלה ורזיה, רפואה, פילוסופיה, אגדה והלכה.
A few quotes from the Rabbi on 'Customs of Israel' in which he instructs that Jews of different ethnic communities should be drawn close to one another, but their distinctiveness maintained
Ours is a "gathering" land. A land that gathers its children, who are returning to it from the ends of the earth. From one hundred and more countries, and speaking over eighty languages. Each ethnic community has its customs, each land its ways, and they do not resemble one another.
They are equal in that they hold the ways of their forefathers, whose customs light the way for them. Those who preach a consolidation of these ethnic communities are unaware of the great loss and damage that could be caused by a consolidation that would blur and lose the glorious and lovely values, customs and traditions that each community has maintained for two thousand years. A vase holding different flowers of a wealth of color and perfume is preferable to one holding flowers of a single type and color.
Our intention and objective in "unifying" the ethnic communities and "joining" the tribes one to another follows Ezekiel's prophecy, "And you, son of Man, take a stick…bring them close to each other, so they become one stick, joined together in your hand." Bring them close together, but do not consolidate them and blur their differences. What is unique must be preserved within the union.
Hagigei Habosem, Adam VeTachlito, p.43 Shauli Spiritual Community Center and Synagogue Publishing, Ashdod, 1984
1994-1920