A Short Tribute
חכם מרדכי סגרון נולד בי"ד באדר תרנ"ג (1893), לאמו מרים ולאביו חכם כמוס סגרון באי ג'רבה בתוניס. בעודו תינוק, התייתם מאביו, ואמו נישאה ליצחק סעדון, ששימש לו כאב. הוא למד אצל חכם דידו הכהן וחכם כלפון משה הכהן.
בשנת תרע"ה (1915), בהיותו בן 22, ערך את הירחון הראשון שיצא בג'רבה - 'קרן דוד' על שם חכם דוד הכהן. בירחון זה פרסם מאמרים וחידושים, שכתב.
משנת תר"פ (1920), בהמלצת רבו חכם כלפון משה הכהן, עבר לגור בעיר מדנין שבדרום תוניסיה, שם שימש את רב העיר - חכם כמאוס חדאד. כנפטר רב העיר, החליפו ושימש כרב, חזן, דרשן, ומחנך.
בשנת תש"ג (1943), במלחמת העולם השנייה, הופצצה העיר מדנין, והיא נחרבה ונהרסה. רבים מבני העיר, ובתוכם חכם מרדכי סגרון, נמלטו לג'רבה.
כמה חודשים לאחר מכן, בראש חודש תמוז תש"ג (1943), חכם מרדכי סגרון עבר לכהן כרב ומורה צדק בקהילת תיטאוין, אף היא בדרום תוניסיה. לצד הנהגת הקהילה, עסק שם בכתיבת רוב ספריו,.
בשנת תשט"ז (1956) עלה לארץ ישראל ונתמנה לרב במושב זמרת בנגב. בסוף ימיו אמר - מאחר וזכיתי לעלות לארץ ישראל - זה העיקר, וכל מה שעוד אני חי - זה מתנה מאת ה'.
חכם מרדכי סגרון הוציא בחייו סדרת ספרים מחידושי תורתו ודרשותיו, ולאחר מותו יצאו ספרים נוספים. מבין ספריו: 'דברי מרדכי' - על התורה (שני כרכים), 'מאמר מרדכי' - חידושים על התלמוד , 'גדולת מרדכי' - דרושים לחודשי השנה, 'זעקת מרדכי' - דרושים להספד, 'וישב מרדכי' - שו"ת בארבעת חלקי השולחן ערוך.
חכם מרדכי סגרון חלה במחלה קשה, ונפטר בא' אב תשכ"ט (1969), ונטמן בטבריה.
A few quotes from the Rabbi on 'Customs of Israel'
A few quotes from the Rabbi on 'Love of Israel' in which he explains that those excluded from Torah are to be counted so that they may return to their ancestral roots.
"Take a census of the Gershonites also, by their ancestral house and by their clans." This can be interpreted in keeping with what our Sages, of blessed memory, said: Flattering the wicked can be a good deed, for it makes them repent; otherwise they add crime to their sinning. Do as Hillel did, "Love people and bring them close to Torah". This is what is meant by "take a census of the Gershonites". They, who are wicked and excluded themselves from the Torah and its commandments, must be counted, for in this way they may return to their ancestral roots, and comport themselves as Jews and with fear of God, as did their fathers of origin, Abraham Isaac and Jacob.
Divrei Mordecai, p. 6b, Idan, Cohen & Tzabban Printing, Djerba (1945)