חכם ישראל אבוחצירא


A Short Tribute

חכם ישראל אבוחצירא נולד לאמו מרת עישה בן חמו ולאביו חכם מסעוד בשנת תר"ן (1890) בעיר ריסאני שבתפילאלת במרוקו. אביו חכם מסעוד הוא בנו בכורו של 'האביר יעקב' חכם יעקב אבוחצירא. 
מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים. הוא לא אכל בשר והיה נוהג בצום בימי החול. היה לומד בהתמדה עצומה ונמשך לחסידות ואמר שנשמתו קשורה לרבי ישראל הבעל שם טוב. הוא למד גם שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם.
בשנת תרס"ג (1903), בהגיעו למצוות, נשא לאישה את מרת פריחה אמסלם בת אחותו, ונולדו להם בן ושתי בנות - רבי מאיר, שרה ומחצ'י. מרת רחמה נפטרה בלידת בתם, וחכם ישראל אבוחצירה נשא לאישה את מרת מרים אמסלם, ונולדו להם תשעה ילדים. רק ארבעה הגיעו לבגרות - רבי ברוך, אביגיל, פנינה ועליזה. 
בשנת תשט"ו (1955), לאחר שנפטרה אשתו השנייה, נשא לאישה את מרת סימי בן שמחון, ונולדו להם בן, שנפטר לאחר לידתו, ובת אחת - אסתר.
בשנת תרס"ח (1908) מת עליו אביו, והוא החל למלא מקומו כראש הישיבה בריסאני.
בשנת תר"פ (1920) כחלק מהתקוממות כנגד הפרוטקטורט הצרפתי, נחשדה משפחת אבוחצירא כמשתפת פעולה עם הצרפתים. אחיו הגדול חכם דוד אבוחצירא נרצח, וחכם ישראל אבוחצירא ברח עם אחיו חכם יצחק אבוחצירא לעיר בודניב. שם הקימו מחדש את הישיבה, וחכם ישראל אבוחצירא הפך לרב המחוז תפילאלת.
בשנת תרפ"ב (1922) נסע לראשונה לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים 'בית אל' מפי חכם מסעוד כהן אלחדאד. לאחר זמן חזר לבקשת רבו חכם משה תורג'מן ראש ישיבת תפילאלת למרוקו. 
בשנת תרצ"ג (1933) נסע בשנית לארץ ישראל ולמד בחברותא עם ראש ישיבת פורת יוסף חכם עזרא עטיה. לאחר זמן חזר שוב לבקשת רבו לישיבתו במרוקו.
בשנת ת"ש (1940) נקרא לכהן כאב בית דין בעיר ארפוד הסמוכה לעיר הולדתו ריסאני.
בשנת תשי"א (1951) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתגורר בשכונת בקעה בירושלים. לאחר זמן נסע לצרפת, ומשם לתוניס וחזר למרוקו.
בשנת תשכ"ד (1964) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתגורר ביבנה, משם עבר לאשקלון, ולבסוף בשנת תש"ל (1970) שם משכנו בנתיבות.
חכם ישראל אבוחצירא הידוע בכינויו הבאבא סאלי זכה לאהבת ישראל טהורה, והמוני ישראל זכו לקבל את ברכתו כמו גם גדולי ישראל, אשכנזים כספרדים, שבאו להתוועד עמו.
חכם ישראל אבוחצירא נתבקש לישיבה של מעלה ביום ד' בשבט תשמ"ד (1984), ונטמן בעירו נתיבות.
חכם ישראל אבוחצירא היה כמעיין המתגבר בלימודו, והעלה חידושיו על הכתב למעלה מאלף דפים של כתב יד, פירושים, דרשות וחידושים בנגלה ובנסתר, אלה כתביו עלו באש או נסתרו מאתנו, ורק מעט מן המעט נאסף לחיבורו 'אהבת ישראל'. חלקו הראשון מונה התרי"ג מצוות בפירוש הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך', ובידנו נותרו פירושם של קס"ו מצוות. חלקו השני הוא דרושים וחידושים. החלק השלישי הוא פירושים על התנ"ך ומאמרי חז"ל מפי תלמידו חכם יהודה שטרית, ומפי השמועה שליקט חתנו חכם דוד יהודיוף.