חכם חי משה די פיג'וטו נולד לאמו ולאביו חכם הלל חיים די פיג'וטו, שהגר מליוורנו שבאיטליה לארם צובא היא חאלב שבסוריה בשנת תצ"ב (1732).
משפחת די פיג'וטו הייתה משפחה עשירה ומכובדת מאוד, עסקם היה במסחר וידם פתוחה לתמוך במוסדות צדקה וחסד. חלק מבני המשפחה שימשו כקונסולים לממשלות שונות באירופה: איטליה, אוסטריה וצרפת וזאת משום הנתינות האירופאית שלהם, שמם הטוב ומידותיהם הנעלות.
חכם חי משה די פיג'וטו קיבל את ראשית תורתו מאביו ומחכמים שונים כפי שהעיד על עצמו: 'עד היותי כבן טו"ב (17) שנה גדלתי בין החכמים מארי דתלמודא' ואף ממורים פרטיים ששכר אביו: 'כמה טרחות טרח לגדלני על התורה ועל העבודה להעמיד לי רב ומורה'.
כבר בהיותו בן 18 שנה יצא לעסוק במסחר ועל עובדה זו הצטער כפי שכתב בספרו.
חכם חי משה די פיג'וטו הצטיין בטוב ליבו ובהכנסת האורחים שלו, יחד עם אשתו שהייתה ביתו של חכם מרדכי גלאנטי רבה הראשי של דמשק.
חכם חי משה די פיג'וטו נפטר ביום כ"ו טבת שנת תקע"ו (1816) בסוריה.
כשנתיים לפני פטירתו, הספיק להדפיס את ספרו 'ויחל משה' - דרשות ודברי מוסר על ספרים בראשית ושמות.
Maimonides, of blessed memory, often criticizes Torah scholars who decide to devote their time to Torah rather than to craft, saying that they earn a living from others and, heaven forbid, desecrate God's name and disgrace the Torah, causing harm to themselves and losing their share of the World-to-Come, since it is forbidden to profit from Torah in this world… First, "to make Torah great and glorious". If Torah scholars would not have an income, they could not properly toil at Torah as they should, and Torah would be forgotten…and it is a mitzvah "to make Torah great and glorious". Second, Torah scholars are considered wealthy when their words are heard, in keeping with what is written, "The splendor of the wise is their wealth"… And third, the prohibition applies only to Torah scholars who shirk from their studying in order to indulge in worldly craft. But in the case of a person who sits in yeshiva and teaches Torah to the public, is not idle for any worldly purpose and only fulfills mitzvoth, it is sinful that he not receive from others.
VaYachel Moshe, The Book of Exodus, Mishpatim Reading Portion, p. 19a, Vienna, 1814