חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י נולד לאמו ולאביו בתוניס ונודע גם בשם רבי חוגא כהן מגדורה.
כאשר היה בבטן אמו, מלאו ימיה ללדת, ותיקש בחבלי לידתה, ובעוונותינו הרבים, נפטרה ונקברה בבית עולמה, והילד עוד בבטנה. יהודי אחד, שעבר סמוך לבית העלמין, שמע קול תינוק בוכה, והנה הקול יוצא מתוך הקבר החדש. מיהר האיש וחפר הקבר, והנה נולד התינוק בתוך הקבר. מיד הוציאו משם, ונתנו ביד מינקת עד כי גדל והוא חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י, וקראוהו בכינוי 'מגדורה', שתרגומו לעברית 'נבגדת', שבגד הזמן באמו, ויורידוהו בשגגה שאולה.
הוא למד תורה מפי חכם יוסף זרקא, ומפי חכם יצחק טייב, ובשנת תקס"א (1801) נתמנה לדיין וישב בבית דינו של חכם יצחק טייב. אך הוא מוזכר כמה וכמה פעמים, כבר בשנת תק"ס (1800) בספרו של חכם יעקב פיתוסי 'בריתי עקב'. הוא חתום על הסכמות לספרים של חשובי חכמי תוניס, ובתוכם 'אשל אברהם' לחכם אברהם חיות, שיצא לאור בשנת תקע"ז (1816) ועד 'ירך יעקב' לחכם יעקב פיתוסי, שיצא לאור בשנת תקצ"ט (1839).
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י היה מלומד בניסים, ונודע בידיעותיו בחכמת האלכימיה.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י חיבר ספרים רבים אך למעט ספרו 'תורת המלך' לא יצאו לאור, ואבדו מאתנו. ביו ספריו המוזכרים בספרו: 'ברית ועדותיו, 'פתח בכד', 'גווייתו בתרשיש' - על התורה, 'חמת המלך' - דרושים, 'אימת המלך', 'שומר תורה', 'בגדי שש' - על מסכת אבות, 'מעדני מלך' - דרושים, 'ימי מלך' - דרושים.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י נאסף לבית עולמו ביום א' סיון בשנת תר"ז (1847).
Why did Isaac think he had to bless Esau more than he did Jacob? One can hardly even consider that he hated Jacob, heaven forbid… Isaac knew that Jacob occupied himself with Torah study, and did not require a blessing, for Torah rises upward and adds to one's credit. The reason he did not want to bless him was because it wasn't necessary, and so that he would not depend on his blessing and shirk from Torah learning; this was not the case with Esau, who had no Torah learning and therefore did require a blessing.
Torat HaMelech, Sermon 11, p.6, printed by Yitzhak Ben Shalom Haddad, Idan, Cohen and Tzabban Press, Djerba, 1945
1847-0