חכם דוד אמאדו


A Short Tribute

חכם דוד אמאדו נולד לאימו ולאביו חכם יעקב בשנת תקל"ז (1777) באיזמיר שבתורכיה. 
גדל בתורה, בנגלה ובנסתר, וכבר בצעירותו הצטרף דיין בבית הדין בעירו איזמיר.
בשנת תק"ס (1800) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר חברון. היה מקפיד לקום בכל לילה לתיקון חצות, והיה פותח ראשון דלתות בית המדרש, ובאחת הלילות בעת פתיחת בית המדרש זכה לגילוי שלושת האבות בבית מדרשו וכמעט ופרחה נשמתו עד שבאו חבריו והחיו אותו, וכן זכה לגילוי אליהו הנביא.
חכם דוד אמאדו חזר לעירו איזמיר, שימש כדיין וראש ישיבה. היה לומד בחברותא קבלה עם רב העיר, הראשון לציון חכם יוסף רפאל חזן עד שזכה ועלה אך הוא לארץ ישראל והתיישב בעיר חברון בשנת תקע"ג (1813).
חכם דוד אמאדו נפטר ביום י"ג כסלו בשנת תקצ"ב 1831).
חיבורו 'תהילה לדוד' - דרושים, יצא לאור בסלוניקי, לאחר מותו, בשני חלקים, בשנת תקצ"ג (1833) ובשנת תקצ"ה (1835). חיבורו 'עיני דוד' - רמב"ם ושו"ת יצא לאור באיזמיר בשנת תרל"א (1871). שני ספריו יצאו לאור בידי בניו חכם יעקב אמאדו וחכם חיים משה אמאדו.
A few quotes from the Rabbi on 'Israel and the Nations' in which he teaches of the dangers of charity done from robbery and oppressing the non-Jew

"…for in return the LORD your God will bless you in all your efforts and in all your undertakings", the necessary condition being that the charity given by the person be from what the Almighty has granted him, each person from the work he has done or from commerce done in good faith. Not, heaven forbid, from theft, for the Almighty abhors theft. Giving charity (from what one has obtained) through theft or robbery, even if stolen from a non-Jew or the like, will not only not be considered the fulfillment of a commandment but will act as a curse, and strengthen the sitra akhra (dark side). Any suspicion of theft or of oppression in charity, makes each penny rise towards the Holy One, blessed by He, in vilification, in particular when it is obtained through theft from a non-Jew. That nation's angel immediately rises in denunciation to the effect that the act of charity originates in his nation's monies, and instead of the deed acting on one's behalf, it acts as prosecution, heaven forbid.

Tehila leDavid, Part A, p. 77a, Yetomei Bezalel HaLavy Ashkenazi Press, Salonika, 1835