חכם יצחק פרחי


A Short Tribute

חכם יצחק פרחי נולד לאמו מרים ולאביו שלמה בשנת תקמ"ב (1782) בעיר צפת.
בשנת תקנ"ח (1798) מת עליו אביו, והוא עבר לירושלים וחסה בצלו של חכם יום טוב אלגאזי. חכם יצחק פרחי שימש רבים מגדולי החסידים בירושלים, ובתוכם חכם אברהם שלום מזרחי.
חכם יצחק פרחי נשא לאישה את אסתר, ונולדו להם 4 ילדים, נתמנה לדיין על ידי חכם אברהם גאגין. 
בשנת תקפ"ח (1827) חכם יצחק פרחי יצא בפעם הראשונה מארץ ישראל כשליח דרבנן לטורקיה. בשנת תקצ"ז (1837) יצא בשנית, הפעם לטורקיה והבלקן. בשנת תר"ח (1848) יצא בשלישית הפעם עם חברו חכם לוי נחמיאש לערי איטליה. 
חכם יצחק פרחי, נהג לחלק את ספריו שהודפסו במסעותיו, וכך הופצו ספריו בקהילות ישראל. בירושלים, עמד בראשות ישיבת 'חיי עולם', ושימש בהנהלת ישיבת 'תפארת ישראל'. הוא נודע בכינוי 'המגיד הירושלמי' - על שם תוכחותיו ומוסריו, ויישב סכסוכים בקהילות השונות בירושלים. כך בשנת תר"ד (1843) חתם על כתב פשרה בין כוללות הספרדים, וישיבת המקובלים 'בית אל', כן היה מעורב במעשי צדקה רבים בירושלים.
חכם יצחק פרחי נפטר ביום ג' אייר תרי"ג (1853) ונטמן בהר הזיתים.
חכם יצחק פרחי זכה להוציא לאור ספרים רבים. בין ספריו: 'מתוק לנפש' - פרקי מוסר, 'זכות הרבים' - חידושים על התורה, 'מרפא לעצם', 'שבט מישור', 'צוף דבש' 'ומתוק מדבש' - פרקי מוסר, 'טוב ירושלים' - תיאור גודל מעלת ארץ ישראל. 'אמרי נועם' - פרפראות על סדר פרשיות התורה.

A few quotes from the Rabbi on 'Customs of Israel' in which he tells of the saintly monthly assembly that meets to pray for all our kin
What the people of Jerusalem, may it be built and established, do during every New Moon Eve service is a great thing. All the Jewish people living in Jerusalem assemble in a great crowd in the afternoon - sages, rabbis, householders, traders and craftsmen – in a grand and regal saintly crowd, and recite the entire service of Psalms in a saintly melody. After the Psalms, they recite the plea for all the kin of Israel in Diaspora, that they be preserved from all evils and afflictions. Afterwards they broken-heartedly recite the Selichot and Takhanun. We place our trust in the LORD our God, who is never distant when we call, for God is great and will never tire from accepting our prayers willingly and compassionately, may it by His will.
Tov MeYerushalaim, in Matok MeDevash, p. 266, Ahavat Shalom Press, Jerusalem, 2000