חכם חיים חורי נולד בתשרי תרמ"ה (1885) לאביו אברהם זקן ולאמו מבירכה והוא בן יחיד, באי ג'רבה. בצעירותו למד אצל חכם משה זקן מאזוז וחכם פראג'י עלוש, ובמקביל עבד בדפוס.
בשנת תרס"ג (1903), בהיותו בן 18 הוסמך לרבנות והתמנה למורה ושליח ציבור בקהילת גאבס, בדרום תוניסיה. בהמשך חזר לגרב'ה והחל לכהן כרב וכדיין. בשנת תרפ"ז (1926) נקרא הרב לחזור ולשמש כרב בגאבס בעקבות עזיבתו של רבה של הקהילה חכם יצחק בוקבוזה.
חכם חיים חורי הרב חורי נישא פעמיים. מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות ומאשתו השנייה נולדו לו שבעה בנים וארבע בנות. חלקם נפטר בגיל צעיר מאוד.
חכם חיים חורי הקים את ישיבת 'תורה וחיים' וכן מוסדות צדקה וחסד. חכם חיים חורי דאג לעניי הקהילה, עסק בחינוך ובהדפסת ספרים והפצתם, וייסד קופה מכספי ציבור למימון הוצאת ספרים לאור. חכם חיים חורי הקפיד להיות תמיד ראשון התורמים על מנת לשמש כדוגמה ונודע כדרשן בחסד עליון.
במלחמת העולם השנייה, הנהיג את קהילתו בגאבס, תחת השלטון הנאצי.
חכם חיים חורי היה ידוע באהבתו לארץ ישראל, לחכמיה ולשליחיה. היה מחברי אגודת 'עטרת ציון' שעסקה בלימוד השפה העברית ובעבודת אדמה כהכנה לקראת עלייה לארץ ישראל. חכם חיים חורי תמך באופן נלהב בעלייה לארץ ישראל, וביתו שימש כתחנת מעבר לעולים בלתי-לגאליים מטריפולי לארץ ישראל.
בשנת תשט"ו (1954), בהיותו בן שבעים, זכה ועלה לארץ ישראל. חכם חיים חורי התגורר תקופה קצרה בבית בנו בבני ברק, ולאחר מכן התיישב באר שבע.
חכם חיים חורי תרגם ספרים רבים ביניהם 'ציפורן שמיר' למרן החיד"א ז"ל, וחיבר שלושה ספרים: 'דרך חיים' - על התורה והש"ס; 'חסד ואמת' – דרושים וביאורים לזכר חכמים שונים ו'נפלאות גדולות'.
כשנתיים לאחר עלייתו ארצה בכ"ה באייר תשי"ז (1957), השיב את נשמתו ליוצרה ונקבר בבאר שבע.
"Those who love Your teaching enjoy wellbeing; they encounter no adversity". It is known that the attribute of pride leads to many conflicts, for one is despised for being prideful. This is not the case when there is peace between Torah scholars, certainly when they have the attribute of humility - "those who love Your teaching enjoy wellbeing", for as Torah scholars they are not in conflict with one another. This leads to "they encounter no adversity": they do not rule in ways that contradict Halakha or law, since they, holding the attribute of peace, have necessarily achieved the attribute of humility, and being humble – their learning serves them and they do not forget it.
Hessed V'Emet, p. 20b, David Idan Press, Djerba, 1916
1957-1885