חכם אליהו כהן
חכם יעקב אביחצירא


subscribe
media
kiah.org.il

מקצת שבחו

חכם אליהו כהן נולד לאמו ולאביו חכם כמוס כהן בג'רבה שבתוניס.
הוא למד את ראשית תורתו מפי חכם משה זקן מאזוז, ומפי חכם חיים כהן.
חכם אליהו הכהן היה בקי בהלכות שחיטה וטריפה ואף שימש כשוחט ובודק בג'רבה, והחליף מכתבים ושאלות ותשובות עם חכמי תוניס ביניהם חכם משה כלפון הכהן, חכם משה זקן מאזוז, חכם שמעון כהן ועוד
חכם אליהו כהן שימש ברבנות בטריפולי, אך לא נשאר בתפקידו זה זמן רב. 
חכם אליהו כהן נפטר ביום כ' טבת תרפ"ד (1923) בג'רבה.
חכם אליהו כהן השאיר אחריו חידושים על התנ"ך, 'אורח מישור' - על דרך הדרש, 'דרך ישר' - על דרך הפשט, בנוסף השאיר חידושים על מסכתות בש"ס, מסכת אבות, שו"ת בהלכות טריפה.
חידושים אלו הושארו אצל חכם משה כהן דריהם, ואחרי עלותו ארצה, הוציאו צאצאיו את חידושיו של חכם אליהו הכהן וכרכו אותם יחד, בספר 'אורחות חיים'.
האזנה
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מוצא רמז במחצית השקל למהר גאולת ישראל.
'העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט ממחצית השקל, לתת את תרומת ה', לכפר על נפשותיכם.' -
ה' לכפר על נפשותיכם - סופי תיבות: למהר, וראשי תיבות: לעני - וזהו בא הרמז למהר לעני, רוצה לומר: שימהר ליתן לעני, קודם שיפשוט העני את ידו. ...
ועוד יש לפרש בסופי תיבות: למהר - כי הצדקה מקרבת הגאולה במהרה בימינו אמן, וזהו: למהר - רוצה לומר: קץ הגאולה על שם הכתוב: 'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה'.
וגם אפשר לומר סופי תיבות: להרם - על דרך אומרם ז"ל: 'במה תרום קרנם של ישראל? - בכי תישא'
אורחות-חיים, עמ' צ"ה, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש"ן (1990).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד ללמוד תורה בשפתיו, שתהא חקוקה בלבו, ולא ישכחנה.
'זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמור' - אפשר בדרך רמז בכוונת הכתוב: 'זאת חוקת התורה' - רוצה לומר: שתהיה חקוקה בלב שלא ישכחנה ולא יסורו מליבו.
'אשר ציווה ה' לאמור' - שילמוד בקול רם ויוציא דברי תורה בשפתיו, על דרך מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה על פסוק: 'כי נעים כי תשמרם בבטנך, יכונו יחדיו על שפתיך'.
אורחות-חיים, עמ' קכ"ג, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש"ן (1990).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מוצא רמז שמחדש חידושים בשבת מזכה לאביו ואמו.
'כבד את אביך ואת אמך' - סופי תיבות: כד"ת.
רמוז לשני אופנים הנזכרים - ועל כן נסמכה מצוות כיבוד אב ואם למצוות זכור את יום השבת, רמז למה שאמרו זיכרונם לברכה: שעל ידי לימודו בתורה עושה נחת רוח לנפש רוח נשמה של אביו ואמו בגן עדן, וגם על ידי שמחדש חידושים בשבת זוכה ומזכה לאביו ואמו.
אורחות-חיים, עמ' פ"ב- פ"ד, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש"ן (1990).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שאין לבוז לרשע, ולדחותו כי ישראל שורש קדוש.
'הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום.' - אומרו: 'כל' לרבות רשע ובעל עבירות, וכמו שאמרו זיכרונם לברכה על הפסוק 'כפלח הרימון רקתך': שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון'.
ואם תאמר שהוא רשע ובעל עבירות, אדרבה, מותר לשנאו, לזה אמר: 'אל תהי מפליג לכל דבר' - אין לך לדחותו בשתי ידיים ולומר אין לו תקוה חס ושלום. 'שאין לך אדם שאין לו שעה' - כאותו מעשה ברבי מאיר שחזרו בתשובה, על דרך יש קונה עולמו בשעה אחת. כי ישראל שורש קדוש, 'ואין לך דבר שאין לו מקום' - כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
אורחות-חיים ,עמ' שמ"ה, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש"ן (1990).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' נותן טעם לומר 'כל ישראל' לפני הלימוד, שלא רק ללומד חלק.
'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' - מנהג ישראל לומר קודם קריאת דבר משנה או הלכה משנה זו. ונראה לתת טעם במה שאמרו זיכרונם לברכה: 'כל המחזיק ביד לומדי תורה נחשב לו כאילו לומד כי בצל החכמה בצל הכסף'. - נמצאנו למדים שכל המחזיק ביד לומד תורה כאילו עוסק הוא בעצמו, שהוא גורם לתלמיד חכם שילמוד ונוטל שכר כיוצא בו.
וזה אומרו: 'כל ישראל' - כל לרבות המחזיק, ולכן קודם כל לימוד אומרים זאת המשנה לרמוז שגם המחזיקים נוטלים שכר כאילו הם עוסקים עמהם, ומביא ראיה שנאמר: 'ועמך כולם צדיקים'. וקשה - הרי יש כמה אנשים שלא עוסקים בתורה? - אלא על ידי שמחזיקים בידם, ומפרנסים אותם, חולקים עמהם בשכר ואם כן כולם צדיקים.
אורחות-חיים, עמ' של"ד, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש"ן (1990).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' רומז שיפתח ידו לצדקה באלול בשם קדוש החותך חיים לכל חי.
'על כן אנוכי מצווך לאמור: פתוח תפתח את ידך לענייך ולאביונך בארץ' -
'פתח תפתח את ידך' - סופי תיבות: חת"ך - והוא שם קדוש החותך חיים לכל חי כנודע, לרמוז כי על ידי הצדקה מאריך ימים, וצדקה תציל ממות, והיה מעשה הצדקה שלום.
'את ידך לאחיך לענייך ולאביונך' - ראשי תיבות: אלול, ובאה תיבת 'ידך' מפסקת באמצע - לרמוז כי בחודש אלול יפתח ידו לצדקה.
אורחות-חיים, עמ' קמ"ח, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש"ן (1990).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שאין לבוז לרשע, ולדחותו כי ישראל שורש קדוש.
ולא יבוא אדם אל השלימות כי אם בקיום כל המצוות, ועל ידי האחדות - שכל ישראל הם נחשבים גוף אחד, שמה שחסר בזה השלים זה, נמצא שכל אחד מישראל מקיים כל המצוות. ... שיכווין אדם בזאת המצווה: לאהוב כל אחד מישראל, כי על ידי אהבת הרעים הרי הוא מקיים את כל התורה.
אורחות-חיים, דף שמ"ח, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש"ן (1990).