חכם נחמן אנג'יל
חכם חזקיה חדאד
חכם מסעוד רפאל אלפסי


subscribe
media
kiah.org.il

מקצת שבחו

חכם נחמן אנג'יל נולד לאמו ולאביו חכם וידאל, בשנת תר"ה (1845) לערך, בירושלים.
אביו, עלה לארץ בשנת תק"ץ (1830) בעליית חכמים משלוניקי בתוכם חכם חסדאי אלשיך, חכם אברהם קואנקיה, חכם מנחם הכהן אלחסיד. 
חכם נחמן אנג'יל, ברוב שנותיו, היה שד"ר מטעם ישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים. הוא יצא למסעות ברחבי העולם היהודי, והגיע לטורקיה, למדינות הבלקן לרומניה, וינה, הונגריה, מצרים, הודו ומרוקו. 
באחד המכתבים מנסיעותיו, חכם נחמן אנג'יל כותב כי במשך שבעה עשר יום באוניה בלב ים, היה מאכלו פת במלח בלבד. הוא גם עמד בפני סכנות הדרכים, ונעשה לו נס הצלה מפני כנופיית שודדים שנטפלה לשודדם. 
בשנת תרע"ג (1913) חכם נחמן אנג'ל סיים את שליחויותיו והצטרף כחבר בבית הדין של הרב דוד סורנאגה אשר בירושלים, ולאחר זמן מה נבחר להיות אב בית הדין. 
חכם נחמן אנג'יל קבע את תפילותיו ולימוד תורתו בישיבת 'בית אל'. הוא היה גבאי הישיבה ובית הכנסת ואף היה דורש שם בשבתות. חכם נחמן אנג'ל היה גם חבר בוועד עדת הספרדים. 
חכם נחמן אנג'יל נפטר ביום א' טבת תרפ"ה (1924).
ספרו היחיד הוא 'דרושים ופרושים' יצא לאור בשנת תשל"ז (1977), בהשתדלות ועד עדת הספרדים בירושלים.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד רק שנעשו גוף אחד יכולים לקיים כל התרי"ג.
במדרש כתיב: 'ויחן שם ישראל נגד ההר - מלמד שבאותה פעם היו ישראל בלב אחד, ואמר הקב"ה: הגיעה השעה שאתן להם את התורה משום שעד עכשיו מסעם במחלוקת'. -
ויש להקשות איך אפשר לקבל התורה, שיש בה תרי"ג מצוות, ומי הוא זה שיכול לקיים את כולן?
אלא הטעם משום שכל ישראל נקראו איש אחד, אם כן אפשר עכשיו יפה יכולים לקבלה, שמי שלא יכול לקיים זה, יקיים זה. עכשיו נוח: 'ויחן שם ישראל' - שנעשו כאיש אחד אמר הקב"ה: עכשיו שנעשו כגוף אחד, הגיעה השעה ליתן להם את התורה, שעכשיו יכולים לקיים כל התרי"ג מצוות.
דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל, עמ' 104, הוצאת בנו וועד עדת הספרדים, ירושלים, תשל"ז, (1977)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שגדול המגדל ילד בתוך ביתו יותר מאביו האמיתי.
כך אמרנו בש"ס: 'כל המגדל יתום בתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו' - נמצא, שהמגדל יש בו שני דברים: האחד - שמעלים עליו כאילו ילדו, השני - שגדלו. לא כן אביו האמיתי אין לו אלא שילדו. על כן גדול המגדל מהמוליד. על כן משה רבנו נקרא בשם שקראתו המגדלת, דהיינו בתיה.
דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל, עמ' 118, הוצאת בנו וועד עדת הספרדים, ירושלים, תשל"ז, (1977)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.
יש סגולה להיות כל אחד מצייר בדעתו צורת רבו על דרך: 'והיו עיניך רואות את מוריך', והוא מסוגל להבין מה שנתקשה.
דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל, עמ' 144, הוצאת בנו וועד עדת הספרדים, ירושלים, תשל"ז, (1977)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מפרש 'ושילח את הציפור' להכריז קבוץ נדחי ישראל.
'ושילח את הציפור החיה אל מחוץ למחנה אל פני השדה' - ידוע מה שכתוב בזוהר: כי הציפורים הטהורים מכריזים גזרות טובות. זוהי כוונת הכתוב: 'ושילח' - הקב"ה, 'את הציפור החיה אל מחוץ לעיר' - אל יושבי חו"ל בגלות, לקבץ נדחי ישראל, 'אל פני השדה' - אל בית המקדש הנקרא שדה, לראות בבניינו במהרה בימינו, אמן.
דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל, עמ' 43, הוצאת בנו וועד עדת הספרדים, ירושלים, תשל"ז, (1977)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהרגיל בצדקה, שלוש המידות בצדקה עולים בידו.
'מתהלך בתומו צדיק, אשרי בניו אחריו' - יש בבני אדם שלוש מידות בנותני צדקה:
יש שרוצה הוא להחזיק ביד לומדי תורה, ביד אותם החכמים העוסקים בפלפול, בעלי ישיבה, כדי שיהיו מורי הוראה בישראל. יש שאוהב את החכמים בעלי הגדה, שאומרים לו פשטים, מוסרים ומעשיות ומהנים אותו. ויש שהוא אוהב ליתן צדקה דווקא לעניים האומללים המחזרים על הפתחים, כי יכמרו רחמיו עליהם לרוב שפלותם. כך שיש בזה מה שאין בזה.
אבל מי שהוא רגיל בנתינת צדקה לכל שואל, שלושתם עולים בידו, כי הוא מספק לתופסי ישיבה, לבעלי הגדה ולעניים מרודים. מדה כנגד מדה זוכה לבנים בעלי חכמה - כנגד מה שהספיק למורי הוראות. בעלי הגדה - כנגד נתינתו לבעלי הגדה. בעלי עושר - כנגד מה שנתן לעניים מרודים.
זאת אומרת: 'מתהלך בתומו צדיק' - שהוא עושה צדקה בתום ליבו עם כל השלושה, ואינו אומר זו מעולה מזו, 'אשרי בניו אחריו' - שזוכים לשלוש המעלות הנ"ל.
דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל, עמ' 185, הוצאת בנו וועד עדת הספרדים, ירושלים, תשל"ז, (1977)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' **חסר כותרת**
'כל המצווה אשר אנכי מצווך היום, תשמרון לעשות למען תחיון, ורביתם, ובאתם, וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם.' - כי ממשלתנו ממשלת בריטניה הגדולה, נתנה חנינה לעם ישראל, לבנות בארץ ישראל בית לאומי.
אכן זהו שקשה - שבחוקים אשר נתנה כמה מן המצוות בטלות. אחד - על ידי חופש הדעות בטלה מצוות תוכחה, באומרם: כל אחד בינו לשמים. שנית - דיני ממונות ודיני עונשים, אשר אין יכולים לדון על פי תורתנו, אלא על פי דיני הממשלה, שנוהגים לדון בהם בארץ בריטניה.
אשר זהו כוונת: 'כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום' - דייקא שלא נוכל לקיים את כל המצוות מצד דינא דמלכותא. על זה נאמר: 'לא בשמים' – באמרם: כל אחד בינו לשמיים, ובטלה מצוות תוכחה. גם לא 'מעבר לים היא' - שהם החוקים ודיני ממונות הבאים ממשלות הים. אלא 'כי קרוב אליך הדבר מאוד' - סור מרע ועשה טוב.
דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל, עמ' 50, הוצאת בנו וועד עדת הספרדים, ירושלים, תשל"ז, (1977)