מקצת שבחו
חכם שושן מאזוז נולד לאמו כמיסה ולאביו חכם כמייס מאזוז בשנת תרע"ח (1918) בעיר ג'רבה.
הוריו זכו ועלו לארץ ישראל בשנת תר"ע (1910), אך מחשש הגיוס לצבא התורכי, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, חזרו לג'רבה, בעוד אמו נושאת אותו ברחמה. הוא נולד וגדל ברובע הגדול, ונקרא על שם סבתו שאשונה, שנשארה בארץ ישראל. תורתו למד מפי אביו, וכשגדל למד מפי מורו החכם משה הכהן דריהם, ומפי החכם כלפון משה הכהן.
בשנת תרצ"ו (1936) הוסמך לרבנות, ושימש מורה בישיבה. בשנת ת"ש (1940) נשא לאישה את מרת כמונה למשפחת כהן. הוא הוסמך כשוחט, והיה מסובב בין ערי ויישובי תוניס להרביץ תורה, ולשמש במקצועות הקודש.
בשנת תשט"ו (1955), לאחר מאבק ממושך, הסכימה ממשלת צרפת למתן עצמאות לתוניס. בעקבות זאת, חכם שושן מאזוז שלח את ילדיו הבוגרים בעליית הנוער לארץ ישראל. בשנת תשט"ז (1956), לאחר קבלת העצמאות, זכה ועלה לארץ ישראל עם כל בני משפחתו, והתיישב בעיר נהריה.
בשנותיו הראשונות בארץ נאלץ לעבוד בעבודת דחק בקרן קיימת לישראל, בחקלאות ובסלילת כבישים בטענה שבארץ ישראל אין צורך בכישוריו כמורה וכשוחט. הוא קיבל את הדין בשמחה ובאהבה, ובשובו מעמל יומו היתה מתיישב לכתוב את חידושיו בתורה. בלימוד זה, זכה להוציא לאור חיבורים רבים: 'רפאל המלאך' - שו"ת, 'אבא שאול' - על פרקי אבות, 'מעשה שושן' - מעשיות תנאים, 'שושנים לדוד' - על תהילים, 'גאולה שלמה' - על ההגדה, 'שושן עדות' - על התנ"ך, 'כמוס עמדי' וספר 'אנשי השם', והיה מראשי בית הכנסת טמאזרת בנהריה.
חכם שושן מאזוז נפטר מן העולם ביום ט"ו אלול תשנ"ט (1999), זקן ושבע ימים. לבקשתו, ובעזרת בנם של קדושים רבי דוד אבוחצירה, נפטר בסמוך לרבו חכם משה כהן בבית העלמין הישן בטבריה.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שרק ע"י אהבה, שלום, ורעות יכולים לקיים את כולם באחדות
'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' - המשפטים, החוקים והתורות אשר תשים לפניהם, וכי תתמה: איך יכולים לקיים את כולם - לזה אמר: אשר - שהיא נוטריקון: אהבה, שלום, רעות, שעל-ידי שיהיו ישראל באהבה ושלום ורעות, ובאחדות אחת כאילו קיימו כל התורה.
שושן העדות בתוך ספר רפאל המלאך, שמות, משפטים, עמ' רצ"ג, משפחת המחבר, תשע"ז (2017)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהעבודה טובה לאדם, שגם אם הוא רב בשנים - נעשה צעיר
'ורב יעבוד צעיר' - שמי שעובד עבודה אפילו שהוא רב בשנים - נעשה צעיר, שהעבודה טובה לאדם. וזה אומרו: 'ורב יעבוד' - זאת אומרת: אם אדם רב בשנים, והוא עובד - נעשה צעיר בשנים וכאמור.
שושן העדות בתוך ספר רפאל המלאך, בראשית, תולדות, עמ' רע"ג, משפחת המחבר, תשע"ז (2017)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד איך יסדר עליית שלושה בר מצווה, ואחד מהם כהן ואין לוי
נשאלתי בבית כנסת אחד, שהיה להם ביום חמישי בשבת, שלושה ילדים, שהגיעו לבר מצווה, ויש מהם אחד שהוא כהן, ואם הוא יעלה כהן - יעלה גם לוי, כי אין להם לוי בבית הכנסת, ולא ישאר לילד השלישי לעלות לספר תורה, איך עושים? ... יכול הילד הכהן לעלות כהן, ואחר-כך יצא החוצה, ואחר-כך יעלו שני ילדים. ... ומכל מקום, לכתחילה, יש לגבאי בית הכנסת לסכם עם הורי הילדים, שהגיעו לבר מצווה, שלא יעשו כולם חגיגותיהם ביום אחד, שלא יצטרכו לעבור על תקנת חכמים, אלא זה מקדים וזה מאחר.
רפאל המלאך, שו"ת, האורח חיים, סימן ב', עמ' קנ"ט, משפחת המחבר, תשע"ז (2017)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהצדקה מבטלת כל מיני חוליים וגזירות רעות
'רק שבתו יתן ורפא ירפא' - שעל ידי צדקה לעני ינצל מכל חולי ומכל גזירה, בר מינן, שהצדקה מבטלת כל מיני חוליים וגזירות רעות. וזה אומרו: 'רק שבתו' - ראשי תיבות: רש, דהיינו: שייתן צדקה לרש דהיינו לעני, ואז 'ורפא ירפא' - שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה בגופו.
שושן העדות בתוך ספר רפאל המלאך, שמות, משפטים, עמ' רצ"ג, משפחת המחבר, תשע"ז (2017)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד על ידי מצוות כתיבת ספר תורה, נשאר עם ישראל חי וקיים
המצווה האחרונה מתרי"ג מצוות היא מצוות כתיבת ספר תורה, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא נשתכחה התורה מישראל משך אלפים שנה של הגלות, כי בכל מקום נמצאו אנשי חסד, שכותבים ספרי תורה או קונים ספרי תורה ומקדישים אותם לבתי כנסיות, ולכך נשתמרה התורה בישראל, ועל ידה נשאר עם ישראל חי וקיים לעד, בעוד רבים מגויי הארץ הקדמונים ספו תמו או נתבוללו עם עמים אחרים ולא נשאר להם זכר למרות היותם על אדמתם, ואנחנו עם ישראל, מפוזרים בארבע רוחות העולם, ומדברים בכל שפה ולשון, בכל זאת שפתנו איתנו, הודות לתורתנו בקדושה, אשר שמרנו עליה, והיא שמרה עלינו.
שושן העדות בתוך ספר רפאל המלאך, דרושים, דרוש להכנסת ספר תורה, עמ' שמ"ז, משפחת המחבר, תשע"ז (2017)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שיהיה ביתו בית ועד לחכמים ע"י שיהיה פתוח לרווחה לעניים
'יהי ביתך בית ועד לחכמים' - וסמוך אליו: 'יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך'. אפשר שיוסי בן יוחנן בא להשלים ולהסביר דברי רבי יוסי בן יועזר, שמה שאמר רבי יוסי בן יועזר: 'יהי ביתך בית ועד לחכמים' יכול להתקיים על-ידי שיהיה ביתך פתוח לרווחה לעניים, וכמו שכתוב: 'היזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה.'
פרקי אבות אבא שאול, משנה ד', עמ' 55, משפחת המחבר, מהדורה ראשונה, נהריה, תשל"ג (1973)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שהרבה להם תורה ומצוות שעל-ידם זוכים בגאולה
'רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' - אמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שעל-ידי התורה תבוא הגאולה, ולכן אמר: 'רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל' - בגאולה, וזה מה שסיים התנא: 'לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' - שעל-ידי התורה והמצוות תבוא הגאולה.
פרקי אבות אבא שאול, פרק ו', עמ' 150, משפחת המחבר, מהדורה ראשונה, נהריה, תשל"ג (1973)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד מי שאינו קפדן ואוהב את הבריות, יכול לקרבם אל התורה
'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' - אפשר לפרש על פי מה שלימדו רבותינו זיכרונם לברכה: 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' - דהיינו שכל התורה כולה כלולה בציווי 'ואהבת לרעך כמוך', וכאותו מעשה של הגר, שבא לפני הלל הזקן, ואמר לו: למדני את כל התורה על רגל אחת, ואמר לו הלל: מה ששנוי עליך -לחברך לא תעשה, דהיינו שיקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך.
וזהו כוונת התנא: 'אוהב את הבריות' ועל ידי זה 'מקרבן לתורה', וכמעשה של הלל הזקן, והוא גם כן מה שאמר התנא במקום אחר: 'ולא הקפדן מלמד' - רמז לשמאי הזקן, שהקפיד עם אותו גר, ודחפו באמת הבניין, אבל מי שאינו קפדן ואוהב את הבריות, יכול ללמדם תורה, ולקרבם אליה.
פרקי אבות אבא שאול, פרק א', עמ' 61, משפחת המחבר, מהדורה ראשונה, נהריה, תשל"ג (1973)