חכם ישעיה חדאד


מקצת שבחו

חכם ישעיה חדאד נולד לאימו שרינה ולאביו חכם מעתוק חדד, כנראה בשנת תרפ"ז (1927) בג'רבה.
גדל בתורה וביראה בג'רבה על ברכי סבו, חכם דוד חדאד, מחבר הספר 'לדוד ולזרעו', שנפטר בשנת תש"ג (1943). היה תלמידו של חכם רחמים חי חוויתה הכהן עד עלייתו ארצה.
חכם ישעיה חדאד נשא לאשה את מרת דזיריה, ונולדו להם שלושה בנים ושתי בנות.
חכם ישעיה חדאד זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר טבריה, שם למד בישיבת 'אור תורה', שעל ציון התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס. במקביל לעמלו בתורה עסק בצורכי ציבור באמונה, ושימש יד ימינו של חכם משה הכהן דריהם, ששימש  רב קהילת יוצאי ג'רבה ותוניס בטבריה.
בשנת תשכ"ו (1966), לאחר שנפטר חכם משה הכהן דריהם, שימש חכם ישעיה חדאד רב יוצאי ג'רבה ותוניס בטבריה, וזכה לייסד את בית הכנסת הגדול 'אהל משה' ע"ש חכם משה בכהן דריהם. הוא שימש רב בית הכנסת, וזיכה את הרבים בדרשותיו ובקולו הנעים. הוא הנהיג לימוד וקריאת הזוהר בשבתות בשעות שלפנות הבוקר ובמוצאי שבת, ומידי ערב ראש חודש קראו בבית הכנסת שלו 'תיקון כרת'.
מימי ילדותו, העלה על הכתב את חידושיו על התלמוד, על התנ"ך ומאמרי חכמינו זיכרונם לברכה. לימים, ראה שחידושיו החלו להימחק, ובשנת תשמ"ג (1983) זכה להוציאם בספרו 'ויאמר ישעיהו'.
חכם ישעיה חדאד נפטר ביום ט"ו בשבט תשס"ז (2007).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד למנהיג להמשיך את ליבם למשפחותם, למקור מחצבתם
'ויקרא משה לכל זקני ישראל, ויאמר אליהם: משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם, ושחטו הפסח, ולקחתם אגודת אזוב, וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף, ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר'. - אפשר לפרש בדרך דרש שבא להורות לנו איך המנהיג ימשוך את ישראל לתורה ולמצוות ויראת שמים.
'ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר להם משכו' - דהיינו מראה לזקני ישראל איך להמשיך את ליבם של עם ישראל לאביהם, 'קחו לכם צאן' - שהם ישראל שנקראים 'צאן'. 'למשפחותיכם' - שתמשיכו אותם למקור מחצבתם הם אבותיהם אברהם יצחק ויעקב על ידי שישחטו הפסח - הוא היצר הרע.
ומבאר להם איך הם יכולים לשחוט את היצר הרע: 'ולקחתם אגודת אזוב' - שיהיו באחדות אחת ובלב אחד כאגודה אחת, שלא יהיה ביניהם שנאת חינם, ותמיד יהיה ביניהם שלום ואהבה, שישתדלו לקרב אותם אחד אל השני, ולא יהיה ביניהם שום מחלוקת כלל וכלל. כי זה דבר חשוב מאוד, כי לא חרבה ירושלים אלא בעוון שנאת חינם כידוע. ועוד 'וטבלתם בדם אשר בסף' - שהיא המילה, כי על ידי המילה יצאו ישראל ממצרים, שזה גם כן דבר חשוב מאוד. ואז תזכו: 'והגעתם אל המשקוף' - היינו אל הקדוש ברוך הוא, שהוא משקיף המביט על כל העולם כלו. 'ואל שתי המזוזות' - הם משה ואהרן, שעל ידי זה תזכו להגיע אל מעלתם והעיקר שתמשיכו בזה. ו'אל תצאו איש מפתח ביתו' - שפתחתם לעצמכם לשוב, לא תצאו ממנה 'עד בוקר' - עד בוקרו של משיח במהרה ובזמן קרוב אמן.
ויאמר ישעיהו, דף טו ע"א-ב. טבריה, תשמ"ג (1983)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שעל ידי הענווה יוכל להבין את התורה לאמיתה
על ידי הענווה יוכל להבין את התורה לאמיתה, וזהו שכתוב: 'ויפרו וירבו מאד' - דהיינו: בפריה ורביה של תורה. וזה, על ידי 'מאד' - שרומזת לענווה, שהיא ראשי תיבות: 'משה אברהם דוד', שהם היו ענווים, שמשה אמר: 'ונחנו מה', ואברהם אמר: 'ואנכי עפר ואפר', ודוד אמר: 'ואנכי תולעת ולא איש'.
ויאמר ישעיהו, דף יא ע"א. טבריה, תשמ"ג (1983)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד 'ויזרע יצחק' שנתן צדקה וע"י זה מצא מאה שערים, ויברכהו ה'
'ויזרע יצחק בארץ ההיא' - שזריעה כינוי לצדקה, ככתוב: 'זרעו לכם לצדקה, וקצרו לפי חסד'. גם אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: שמה שנותן אדם לצדקה לא מפסיד, ואדרבה, הוא נוסף לו יותר, ככתוב: 'עשר תעשר' - עשר בשביל שתתעשר'. עוד ידוע, שעל ידי הצדקה אוכל הפירות בעולם הזה, והקרן קיים לעולם הבא. וזהו שנאמר: 'ויזרע יצחק בארץ ההיא' - דהיינו שנתן צדקה ועל ידי זה 'וימצא בשנה ההיא מאה שערים' - וזהו הפירות שבעולם הזה, ועוד 'ויברכהו ה'' - שהקרן קיימת לעולם הבא.
ויאמר ישעיהו, דף ו ע"ב. טבריה, תשמ"ג (1983)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שצריך יותר השתדלות באותם מדינות שאינן מרשות יציאתם
ראינו בעינינו, שבכל מדינות ערב, תוניס ומרוקו ושאר מדינות ערב, אין הממשלה מרשה ליתן דרכון יציאה ללכת אל ארץ ישראל אלא בעקיפין, שהיא נותנת רישיון יציאה לצרפת ומשם ייקחו עוד רישיון לעלות לארץ ישראל. ולכן מדויק היטב הפסוק בפרשת ניצבים: 'אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' א-לוהיך' - לאיזה מדינה או למדינות אירופה, ואחר כך 'משם ייקחך והביאך ה' א-לוהיך אל הארץ'.
וזהו גם כן כוונת הכתוב ביחזקאל: 'והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות' - והיינו מאותם הארצות שאינם מרשים לצאת ישר לארץ ישראל, ואחר כך 'והביאותים אל אדמתם'. ובהיות שאותם מדינות של ערב הם יותר מסוכנות, התחילה בהם התורה בפרשת ניצבים וכן יחזקאל, שמשם צריך יותר השתדלות משאר מדינות אירופה, וכמו שקרה באמת בזמננו, שאותם שנשארו עכשיו במדינות ערב הם ממש בסכנה גדולה. ה' יתברך יעזור להם לבוא אל הארץ אשר ירשו אבותינו. אמן כן יהי רצון.
ויאמר ישעיהו, דף מז ע"ב - מח ע"א. טבריה, תשמ"ג (1983)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד טעם מאכלי חלב בשבועות, כנגד מה שנתן אברהם למלאכים
ביום שבועות יש נוהגים לאכול מאכלי חלב. ונראה לי לתת טעם ,לפי מה שכתב הרב 'שער בת רבים' בפרשת יתרו, על מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: הכל מודים שבעצרת דורשים 'לכם' - משום שבו ניתנה תורה. והקשה הרב זיכרונו לברכה, אדרבה, כיוון שניתנה בו תורה צריך ללמוד בו כל היום.
ותירץ על פי מה שפירש הרב הקדוש הרב אלשיך, זכותו יגן עלינו, במה שנמצא במסכת אבות: 'אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח' - אם לא נתן אברהם אבינו למלאכים לאכול, לא קיבלנו את התורה, כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: כשעלה משה למרום לקבל התורה אמרו לו: 'מה לילוד אישה בינינו', עשה ה' יתברך קלסתר פני של משה רבינו, עליו השלום, דומה לאברהם אבינו ואמר להם: לא זה שאכלתם אצלו'. ואם כן אם לא נתן אברהם למלאכים לאכול, לא היינו מקבלים את התורה.
וזהו הטעם מה שאוכלים חמאה וחלב בשבועות, כנגד שנתן אברהם אבינו, עליו השלום, למלאכים לאכול חמאה וחלב, ועל ידי זה זכינו בתורה שניתנה לנו ביום שבועות.
ויאמר ישעיהו, דף נ ע"ב - נא ע"א. טבריה, תשמ"ג (1983)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שידבר האדם תמיד האמת יזכה לעלות במדרגת 'אל אביכם'
'ואתם עלו לשלום אל אביכם' - 'אתם' אותיות 'אמת', וידוע שעל ידי שידבר האדם תמיד האמת, יזכה לחוכמת התורה. וזהו שאמר הכתוב: 'ואתם' - שתדברו תמיד האמת ואז תזכו שתעלו במעלות התורה, ש'שלום' - כינוי לתורה, 'אל אביכם' - שתזכו גם כן לעלות במדרגה 'אל אביכם' שבשמים.
ויאמר ישעיהו, דף י, ע"א. טבריה, תשמ"ג (1983)