מקצת שבחו
חכם ורג'אני גד יאנה נולד לאימו מטירה ואביו חכם מכלוף, כנראה בשנת תרצ"ו (1936), בבן גארדן, תוניסיה.
גדל בתורה וביראה על ברכי אביו הדיין חכם מכלוף יאנה, ששימש בקודש כרב העיירה בן גארדן יחד עם חכם ניסים הכהן, והיה לתלמיד חכם מובהק. בצעירותו, פרסם בהמשכים מעשיות, בכתב העת היהודי 'נג'מה'.
בשנת תשי"ז (1957) עבר לצרפת, ובשנת תשי"ח (1958) זכה ועלה לארץ ישראל. בתחילה התיישב במעברת עזתה (נתיבות). משם עבר למושב פורת באזור השרון, שם עמד לימין אביו, ששימש בקודש כרב המושב.
בשנת תשי"ד (1954) החכם רחמים חי חויתה הכהן, אב בית הדין ורבה של ג'רבה, זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב במושב ברכיה. חכם ורג'אני גד יאנה היה מתארח אצל אחיו, החכם קארוץ רפאל יאנה, והיה מתעד מפיו של חכם רחמים חי חויתה הכהן סיפורים אודות חכמי תוניסיה.
בשנת תש"כ (1960) נפטר פתאום אחיו, החכם קארוץ רפאל יאנה. אביו, חכם מכלוף יאנה, אסף אליו את האלמנה וחמשת ילדיה, בשני החדרים שעמדו לרשות המשפחה. חכם ורג'אני גד יאנה אימץ את ילדי אחי כילדיו. כדי לא לצער אותם על חסרון אביהם, הקפיד על ארבע בנותיו, שלא יקראו לו 'אבא', ליד ילדיו אחיו.
בשנת תשל"ד (1974) עבר לגור בשכונת ותיקים בנתניה. אביו, חכם מכלוף יאנה לאחר שיצא לגמלאות עבר להתגורר עימו. שם המשיך ללמוד וללמד. אף לאחר שהתעוור, המשיך להכתיב את חידושיו לבנו.
בשנת תשל"ז (1977) החכם ורג'אני גד יאנה הוציא לאור את חיבורו 'ספר נפלאות הצדיקים' - על חכמי ג'רבה בערבית-יהודית בתוך הספר 'זכות יוסף'. בשנת תשמ"ז (1987) הוציא לאור את חיבורו 'גן הארזים' - על גזרות המן, בצירוף מגילת אסתר עם פירוש 'תוקפו של נס'.
בשנת תשנ"ח (1998) נפטר אביו, חכם מכלוף יאנה. חכם ורג'אני גד יאנה עסק בהוצאה לאור של ספרי אביו, אליהם צירף את חידושיו. בשנת תשנ"ט (1999) הוציא לאור את ההגדה לפסח 'והגדתם לאבי' עם חידושי אביו, וקורות חייו. בשנת תשס"א (2001) הוציא לאור את ספרו של אביו 'ישועה ורחמים', אליו צירף את ספרו 'מרחיב גד'. בשנת תשס"ד (2004) הוציא לאור את ספרו של אביו 'חסד ורחמים', אליו צירף את ספרו 'ולגד אמר' - חידושים על התורה, ואת חיבורו 'חסדיך הרבים'. כן חיבר את הקונטרס 'מנחת ערב', שהודפס בסוף ספר 'מנחת כהן'; את קונטרס 'אמונה ונסים', שהודפס בסוף ספר 'זיכרון יוסף'. בשנת תשע"ב (2012) יצא לאור ספרו 'למטה גד' - על התורה בתוך הספר 'צדקה ורחמים'.
חכם ורג'אני גד יאנה נפטר, מדוכא בייסורים, ביום ד' כסליו תשע"ו (2015).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד ארון התורה, כל מידותיו שבורים, שמתקיימת בלב שבור
'ועשו ארון עצי שטים, אמתים וחצי אורכו, ואמה וחצי רוחבו, ואמה וחצי קומתו' - למה כל מידות הארון חצאים. ויש לשאול עוד למה בשולחן - האורך והרוחב מידות שלמות, ורק הקומה אמה וחצי, ולא מידות שלמות. ויש לומר על פי הידוע מדברי רבותינו זיכרונם לברכה, שאין התורה מתקיימת אלא במי שהוא עניו באמת, כי התורה נמשלה למים, שאינם נזחלים אלא למקום נמוך. ולכן ארון התורה, המונחים בו שני לוחות הברית, כל מידותיו שבורים, לרמוז שאין התורה מתקיימת אלא במי שהוא עניו ולבו שבור.
ולגד אמר, מתוך חסד ורחמים, עמו' רפג. הוצאת אורגאני גד יאנה, נתניה, תשס"ד (2004)
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד 'גאולה תתנו לארץ' - לתת לאנשים בתחתית המדרגה
'ובכל ארץ אחוזתם, גאולה תתנו לארץ' - הארץ שהקדוש ברוך הוא נותן לכם אחוזה, 'גאולה' - שיבוא הגואל, 'תתנו לארץ' - תתנו צדקה לאנשים שהם בתחתית המדרגה, מבחינת הפרנסה, ודומים לארץ, שהיא נמוכה ושפלה, והכל דורכים עליה. או יש לרמוז 'לארץ' - נוטריקון: 'לומדי אורייתא רשים צדקה', שתתנו צדקה לעניים תלמידי חכמים, שיתמידו בלימוד התורה, ולא יפסיקו מחמת חוסר הפרנסה.
ולגד אמר, מתוך חסד ורחמים, עמו' שנו. הוצאת אורגאני גד יאנה, נתניה, תשס"ד (2004)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד 'גאולה תהיה לו', כשכל אחד ירגיש שהוא אחד מהאחים
'אחרי נמכר, גאולה תהיה לו, אחד מאחיו יגאלנו' - אחרי שעם ישראל נמכרו לעמים אחרים והם בגלות ביניהם, מתי 'גאולה תהיה לו'? - מתי יבוא הקץ של הגלות ותהיה הגאולה, כאשר 'אחד מאחיו' - שכל אחד ירגיש שהוא אחד מהאחים, וכאיש אחד הם, אחים שלא יתפרדו. יהי רצון שיהיה זה בקרוב, אמן.
ולגד אמר, מתוך חסד ורחמים, עמו' שנז. הוצאת אורגאני גד יאנה, נתניה, תשס"ד (2004)
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד 'לחם הפנים' - לקבל העניים על הלחם בסבר פנים
'ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד' - ירמוז שחובת האדם, להיות עניים אוכלים משולחנו, וכמו שנאמר: 'הלא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית', אבל העיקר להיות מקבלם בסבר פנים יפות, על דרך שנאמר: 'טוב ארוחת ירק ואהבה שם, משור אבוס ושנאה בו'. וזהו שאומר: 'ונתת על השלחן לחם' - שיהיה לחם פרוס על השולחן בשביל העניים, אבל צריך להיות 'פנים' - רוצה לומר: לקבלם בסבר פנים יפות. ומצווה יקרה זו תהיה 'לפני תמיד' - על דרך שנאמר 'הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד'.
ולגד אמר, מתוך חסד ורחמים, עמו' רפד. הוצאת אורגאני גד יאנה, נתניה, תשס"ד (2004)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד לתקן עצמו מחודש אלול, ששלהי הקיץ קשים מהקיץ
'הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב' - פירש רש"י, זיכרונו לברכה, במסכת יומא דף כ"ט: 'שלהי הקיץ קשים מהקיץ' - רצה: לומר אלול, שהוא סוף הקיץ, קשה חומו, מחום הקיץ של תמוז.
ונראה לפרש שזהו רמז התעוררות לאדם לשוב בתשובה, ולתקן עצמו מחודש אלול, כדי לצאת זכאי בדינו בחודש תשרי, ולא ישאיר את זה עד שיגיעו ימי הדין שבחודש תשרי, לחזור בתשובה. ויש לו להתחמם בסוף השנה, שהוא חודש אלול יותר משאר ימות השנה, וכמו שרמזו בעלי המוסר: אחרי אריה ולא אחרי אישה - הכוונה יש לחזור בתשובה אחרי חודש אב שמזלו אריה, דהיינו בחודש אלול, ולא אחרי אלול שמזלו בתולה, דהיינו בחודש תשרי. וזה רמז הפסוק 'הוא ישופך ראש' - השטן יטעה אותך שתחזור בתשובה בראש השנה, בכדי שתהיה, חס ושלום, חייב בראש השנה, אבל 'אתה תשופנו עקב' - דהיינו אתה תתגבר עליו ותחזור בתשובה בחודש אלול כדי לצאת זכאי ביום הדין, דהיינו ראש השנה.
ולגד אמר, מתוך חסד ורחמים, עמו' עו. הוצאת אורגאני גד יאנה, נתניה, תשס"ד (2004)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לקרוא בשם הילד אחר המילה, כי שמו ממשיך לו שפע חיותו
'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' - בספר 'אור החמה' הביא מספר 'לחם לפי הטף' של הרב הגאון המקובל רבי יצחק בוכובזה, זכר צדיק לברכה, הטעם שקוראים שם לילד אחרי המילה, כי שמו של כל דבר הוא הממשיך לו שפע חיותו, וקודם המילה שעדיין הוא בעורלתו מצד הסטרא אחרא, אין לקרותו בשם, להמשיך לו שפע חיות הקודש, כי אין להמשיך שפע קודש למקום סטרא אחרא. אבל אחרי שהוסרה ממנו עורלתו ונכנס אל הקדושה, אז קוראים אותו בשמו, להמשיך לו שפע חיות קודש. ועל פי דבריו זיכרונו לברכה, אפשר לרמוז זה בפסוקנו: 'וביום' - נוטריקון: 'ואחרי מילה ופריעה יקראו בשם', וזה 'ביום השמיני', ולמה? - כי 'ימול בשר עורלתו', ויכנס לקדושה, והסטרא אחרא תתרחק ממנו ויהיה קדוש.
ולגד אמר, מתוך חסד ורחמים, עמו' שלא. הוצאת אורגאני גד יאנה, נתניה, תשס"ד (2004)
2015-1936