מקצת שבחו

ומה שגוזרים הישמעאלים דווקא על היהודים לטחון ולא שאר האומות, נראה לי כי כיוון שאמנו שרה, עליה השלום, עינתה להגר אם הישמעאלים בטחינה, לפיכך גזרו הם על ישראל מידה כנגד מידה, הקדוש ברוך הוא מודד, וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שכל מידותיו אמת וצדק, שמדקדק עם חסידיו אפילו כחוט השערה, ועל כן אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: שלא יצער אדם שום נברא, לפי שצער בעלי חיים מהתורה הוא, וכל שכן עבדו ומשרתו, שלא יצער אותם יותר מדי ויותר מכוחם ויכולתם, לפי שהם נעשו בצלם א-לוהים, וכל המרחם, מרחמים עליו מן השמיים. ...
על כן ישמע חכם ויוסיף דעת ויראת ה', שלא לצער שום נברא מעולם, ומן השמיים ירחמו עליו, הקדוש ברוך הוא ירחם עלינו וירחם על כל איש ואשה קטן או גדול. אמן כן יהי רצון.

אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ונגעי קרוביו' - ללמוד מוסר השכל מזה שאם יהא ריב בינו ובין אחרים שלא יסמוך על עצמו ודעתו, לפי שדעתו ושכלו אומרים שחבריו הם החוטאים נגד עצמו ונגד קרוביו, והוא וקרוביו לא עשו ולא כלום שום חטא, לכן אחי אם חכם אתה אל תסמוך על דעתך בזה, אלא תלך אצל חכם שבעיר ותשים לו הדברים שלך ושל בעל ריבך ואותו החכם ישקול אותם במאזני שכל, ואת אשר יאמר לך עשה ואל תמרה דבריו.

'וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם'. רמז על עת הסעודה של ימים טובים, ושל כל ימי שמחה, שצריך שישראל יקדימו חלק השם מאותה הסעודה והשמחה, ומהו חלקו? - לימוד התורה והזמנת עניים על שולחנו, ונקראו: 'זבחי שלמיכם' – כלומר: מה זבחי שלמיכם הם שלום למזבח ולבעלים, כך גם עתה, צריכים אתם בעת סעודת יום טוב וראש חודש, וכל ימי שמחה שיהיה בשמחתכם, שלום למקום ושמחה נתן לכם.

'וכל בניך לימודי ה', ורב שלום בניך' - שהשכינה בתוך תינוקות של בית רבן, ואלמלא שהקדוש ברוך הוא שורה שם, ושוכן בתוכם ועוזרם בלימוד התורה, לא היו יכולים ללמוד תורה, כי התורה היא אשת ומתשת כוחם, וכיוון שהשכינה עימם אז נדבקת ונדלקת התורה בליבם כמו האש בפתילה. ...
ועל כן אמר קרא: 'וכל בניך לימודי ה' - כי מתוך שבניך לימודי ה', ושורה עליהם ומלמדם תורה אז 'ורב שלום בניך' - שלא יארע בהם שום נזק, אלא יתרבה השלום והשפע עליהם, ובזכותם יתרבה השלום גם בכל העולם.

'ואתם הדבקים בה' א-לוהיכם חיים כולכם היום.' - רצוני אני הצעיר להנהיג לומר פסוק זה: 'ואתם הדבקים בה' אלוהיכם' בעת שאדם רואה בני אדם, שהם עוסקים בתורה ונושאים ונותנים בה, שכשיבוא לקראתם אומר להם: 'ואתם הדבקים בה' אלוהיכם', והם צריכים להשיב לו: 'חיים כולכם היום'. והוא דבר נאות ומשובח ויאות, בין על פי הפשט, בין על פי הסוד.

וחיוב רב וצורך גדול לאדם, המעלה המעולה, לילך בדרך הסלולה והמעולה, להיות עיניו פקוחות של יולדיו סלה, ובפרט לאחר מותם, להיות מחשבתו וליבו עליהם, שלא יזוזו מנגד עיניו, ויצייר דמות דיוקניהם נגד עיניו, וזו סגולה גדולה להימנע האדם מכל הרהור רע ומחשבה רעה ולהימנע מכל חטא ואשמה כאשר צדיק יבחן, והחיוב הגדול להתפלל עליהם ולהתחנן עליהם לאחר מותם, ולהתחנן עליהם וגם להתענות ביום מותם כאשר נהגו רבים, אשר נגע יראת א-לוהים בליבם.
וגם כן התפילה והתחינה עליהם, שהקדוש ברוך הוא ירחם וימחול עוונותיהם, הצורך הגדול כל י"ב חודש מיום מותם, ולילך על קברם כל ראש חודש, וראש השנה ויום כיפור, וכל ט"ו לחודש, וכל חודש אלול, הימים האלו צריך להשתטח, ואין דבר רע המזיק לו מנגעי בני אדם, אבל בעתות אחרים בעת הפנאי, צריך לילך רחוק מקברם, במקום שרואה לקבר, שם יעמוד, וייתן תחינתו עליהם, ויאמר דברי תורה קצת ממה שעלה בזיכרונו בעת ההיא.

'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' - הנה כבר נודע כי הפסוק הזה מדבר על הצדקה. ...
ראשי תיבות: 'אם כסף תלוה את' - הוא גימטרייה שם קדוש: כה"ת והוא בגימטרייה משיח בן דוד. רצה לומר: כי על ידי נתינת הצדקה הוא מקרב את הגאולה, כמו שכתוב: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא', ולא עוד אלא שעל ידי מצוות הצדקה הוא מקיים את העולם.