מקצת שבחו
חכם אברהם חי נולד לאביו חכם שאול ולאימו מרת מסעודה בשנת תר"ף (1920) בבגדאד בעיראק.
בשנת תשי"א (1951) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב במעברת העולים בכפר אונו, משם עבר לשכונת פרדס כף שבבני ברק, שם שימש בית הכנסת 'יוסף חיים' לצד פרנסתו כמסגר.
בשנת תשט"ז (1956) נשא לאישה את מרת פרחה בת צ'חלה לבית חורש, ולא זכו להיפקד בילדים.
חכם אברהם חי היה מבאי ביתם של גדולי ישראל, ביניהם הרב יהודה זאב ליבוביץ' (שלידו נקבר) החכם שמעון חירארי, והסטייפלר - הרב ישראל יעקב קנייבסקי, עימו למד בחברותא.
חכם אברהם חי בקי היה ברזי הקבלה, וכונה 'המקובל מפרדס כץ'. אל ביתו באו מכל גווני הקשת, ספרדים ואשכנזים, להיוועץ בו ולקבל ברכותיו. הוא עמד בראש בית מדרש, שהקים בשכונת פרדס כץ, ולאחר מכן מתוך ביתו ברחוב השניים בשכונה, שהיה למגדלור רוחני לכל תושבי השכונה.
חכם אברהם חי ענוותן היה, נוח לבריות והתרחק מאוד מן ההקפדה והכעס. זכות זו עמדה לו, וזכה לגילוי אליהו. היה מרבה בצמות ובסיגופים והיה עורך תיקון שבע הקפות בימי השובבי"ם.
חכם אברהם חי נפטר ביום כ"ט אב תשע"ו (2016) בשיבה טובה ונטמן בבית החיים פוניבז' בבני ברק.
ספרו: 'מדור לדור' - דרשות ומאמרים, יצא לאור בחייו בשנת תשס"ט (2009) , וספר 'אדם לעמל יולד' - שיחות, שיצא לאור ע"י תלמידיו לאחר מותו בשנת תשע"ז (2017).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שזכות המטיב עם חברו בגופו, עומדת לו עד סוף הדורות.
אם רואה את חברו מצטער מאיזה עניין, מצווה רבה לדבר על לבו עד שיפיגו מצערו וישמחו, ועושה בזה נחת רוח גדול ליוצרו, כמו מי שיש לו בן בעיר אחרת אשר הוא מלא דאגות, בוודאי משתוקק האב, שיהיה מישהו בעיר, שינחם את בנו וידבר על לבו לחזקו ולסעדו, שלא יחלה מן הדאגות. וכמו כן כאן בנים אנחנו לה' א-לוהינו, ועל ידי זה מתברך בכמה ברכות ...
ובכלל זה הוא מידת החסד להיטיב עם חברו בגופו, ועל ידי זה מעורר את מידת החסד למעלה, והיא אחד משלושה דברים שהעולם עומד עליהם, והיא שקולה כקרבנות, והיא גדולה יותר ממצוות צדקה, וזכות זה עומד לו לאדם עד סוף כל הדורות.
מדור לדור, עמ' רל"ט, הוצאת טקסט, מהדורה שניה, בני ברק, אב תשע"ז (2017).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד סוד צדקה שקונה תרופה לחולה, שמצילה ממוות.
אדם שזוכה למצוות ביקור חולים חייב לבדוק אם יש לחולה כסף או שאר תנאים שיוכל לרפאות את עצמו, אם חסר כסף לחולה צריך לתת צדקה, לקנות לו תרופות ומאכלים בריאים שיחזקו אותו. וזה סוד עמוק, והניסיון מוכיח כל אדם בישראל בעל יראת שמים אם לא חס על ממונו, יתנדב מכל ליבו צדקה לעסק זה, לקנות תרופות עד שיתרפא החולה מכל חוליו.
ועל זה מתאים המאמר וצדקה תציל ממוות, שאם נתבונן במאמר כשלעצמו הוא לא מובן, ודאי שצדקה תציל ממוות, כל מצווה שאדם עושה מצילה ממוות, שהרי כל מצווה מכריעה לכף זכות ומצילה את האדם מלהיחשב כרשע, אמנם צדקה מעין זו שמצילה ועוזרת לחולה להינצל ממוות שהוא בעצמו חסר אונים ואינו יכול להציל את עצמו מהחולי, שיכול להחמיר, חס ושלום, למות, וכשמטילים סך מכיס צדקה לרפואתו, הרפואה תצילו ממוות, וכמובן הקדוש ברוך הוא מצילו ממוות.
אדם לעמל יולד, מעלת הצדקה וביקור חולים', עמ' 83, ל. רושנרוז, בני ברק, תשע"ז (2017).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שמיום שנתנה, בלעדיה לא יוכל לבוא לידי כישרון גמור.
דע, כי התורה היא משלמת את האיש הישראלי, ומכשירתו ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, ונפש רוחו נשמה, ומעלתו אל תכלית השלימות האפשרי, ובלעדיה לא יוכל האדם לבוא לידי כישרון הגמור, מיום נתן ה' אותה לישראל. ומלבד שהיא משלמת החיסרון ומונעת הפחיתות אשר בהאדם, מצד חומריותו וכוחות טבעו המושקעים וטמועים בהבלי הזמן ותענוגיו, עוד היא בעצמותה, הטוב והיקר והאושר האמיתי, ובה יתקרב האדם לא-לוהיו, ובה יחזה פניו הוא השגת א-לוהות.
מדור לדור, עמ' נ"ה, הוצאת טקסט, מהדורה שניה, בני ברק, אב תשע"ז (2017).
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד ששולחן השבת מסוגל להוות מקור לשלוות נפש.
יודעי דבר מציינים שחוסנה של המשפחה היהודית, שצלחה לאורך אלפי שנים נהרות דם ודמע, נבע מאווירתה של השבת. בימות החול נשא היהודי את משא החיים הכבד, ונאבק לעיתים קרובות מול כוחות חזקים ממנו, שכמעט הכריעוהו. אך בשבת הוא חש כבן מלך, הוא חש כאדם שאוצרות תבל מצויים בהישג ידו. ההרמוניה המשפחתית והנחת מהילדים נסכו תקווה בלבו, והוא יצא מהשבת מחוזק ומעודד. הוא אגר כוחות חדשים כדי לעבור את ימות השבוע הקשים, וזאת, מתוך צפייה מחודשת לשבת הבאה, הממשמשת ובאה. מן הראוי להדגיש: לא רק בשנות הגלות הקשות, האירה השבת את החיים היהודיים, גם כיום מסוגל שולחן השבת להוות מקור לשלוות נפש, לסיפוק ולשמחה. מרוץ החיים העכשווי אינו מותיר זמן לחיים נינוחים ושלווים. אותה "עצירה" סביב שולחן השבת, מסוגלת לתרום רבות לסיפוק רוחני, לקשר הדוק עם בן/בת הזוג ועם הילדים, למבט חיובי יותר על העולם ולתקווה טובה יותר לעתיד. סביב אותו שולחן שבת ישבו דורות, דורות של יהודים בכל ארצות פזוריהם, ממנו הם שאבו עוז ותעצומות להמשך דרכם. אין כל סיבה ששולחן זה לא ישמש גם לנו כיהלום בכתר, נקודת זמן שתהיה מרכז חייו של הבית, נקודה שתהיה הלב של המשפחה היהודית.
מדור לדור, עמ' ק"נ, הוצאת טקסט, מהדורה שניה, בני ברק, אב תשע"ז (2017).
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לעסוק בספר הזוהר מדי יום, גם אם קשה עליו ההבנה.
לכן חשוב לכל אדם ואדם לעסוק בספר הזוהר הקדוש מידי יום ביומו, כפי יכולתו. אם הוא הגיע לדרגות שיכול להעמיק בדבריו שיעמיק בדבריו, ואם לא, אז יבין אמרותיו בהבנה הפשטית שגם היא גבוהה ביותר, ואם קשה עליו ההבנה ויכול לקוראו רק בגריסה בעלמא, גם הוא ברוך יהיה, כפי שכתבו המקובלים שאף גריסה בספר הזוהר היא מזככת את הנפש ומאירה ומזהירה אותה, ועוד שכתוב בספרים הקדושים שכל מה שלמד אדם תורה בעולם הזה, ולא זכה לעמוד על הכוונה האמיתית שבה, יזכה להבין אמיתותה בעולם הבא, וודאי שעל ידי כל זה מקרב הגאולה, שתבוא במהרה וברחמים, וכמו שאמר לו משה לרבי שמעון בר יוחאי: 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע' - בחיבור שלך (ספר הזוהר) עתידים ישראל לטעום מעץ החיים, ובו יצאו מן הגלות ברחמים.
מדור לדור, עמ' ק"פ, הוצאת טקסט, מהדורה שניה, בני ברק, אב תשע"ז (2017).
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד כולם תולדות הברית הנקרא נוח, ותיקונו צדיק תמים.
'אלה תולדות נוח' - רוצה לומר: כולם תולדות הברית הנקרא נוח, שכל המצוות מתיילדים מתיקון הברית. ומהו תיקון הברית? - מפרש: 'נוח איש צדיק תמים היה'.
עיקר השם של האדם הוא הנשמה, והשם יתברך מזמין לאביו, אשר יקראו לו.
מדור לדור, פרשת נוח, מאמר ז', עמ' ח', הוצאת הרב המחבר, בני ברק, תמוז תשס"ט (2009).
2016-1920