מקצת שבחו

שורש כל העבירות באים מהגאווה, כי על ידי הגאווה האדם לא יכיר בחסרונותיו ובדרכיו המקולקלים, כי חושב עצמו מי כמוהו שלם בכל, ואפילו יבוא מי שיוכיח אותו, לא יקבל ממנו, כי יאמר בליבו מה נחשב זה, מה יודע עד שיבוא להוכיח אותי, האם הוא יודע יותר טוב ממני. לא כן מי שהוא עניו, מקבל תוכחת מכל אדם והאמת ממי שאמרו, ואז בוודאי שיחזור מכמה עבירות או דעות רעות, שהיו בידו ויעשה תשובה עליהם, ואז יבוא בן דוד לבשרנו הגאולה במהרה בימינו אמן.
ואפילו שזה רמז הכתוב: 'הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות' - שלמה יבוא במצב כזה: 'עני ורוכב על חמור' - אלא להראות לנו שעיקר גאולתם של ישראל תלויה בענווה, שעל ידי ענווה ישובו בתשובה, וכמו שנאמר גם כן יען 'משח אותי לבשר ענווים'.

עוון שנאת חינם שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה, שהיא חמורה מכל הלאווין שבתורה, שבכל שעה ובכל רגע, הוא עובר על 'לא תשנא את אחיך', לא כן בשאר הלאווין. ובזה יישב מורי אבי, זכר צדיק וקדוש לברכה, הפסוק: 'ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך' - על פי מה שאמרו זכרונם לברכה על הפסוק 'בחינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו' - שהגלות שאנחנו בו הוא בעוון שנאת חינם.

כמה הפליגו חכמינו זיכרונם לברכה בשכר לווית המת, ובפרט העוסקים בקבורה, שזה נקרא 'חסד של אמת' - שאינו מצפה לתשלום שכר. לא כן חסד עם החיים, שזה נקרא 'גמילות חסדים' - שהיום זה עשה לחברו טובה, ומחר גם כן חברו יחזיר לו.

בליל שבת קודש מתפללים הרבה מנינים, ורק מניין הראשון אומרים: 'מזמור לדוד' ו'לכה דודי', ושאר מניינים סומכים על מניין הראשון, ומתחילים רק מ'ברכו' או שקוראים זה בלחש בעוד שמניין ראשון מתפללים. ולא זה הדרך הטובה, צריכים כל מניין לבד להגיד בקול ובנגינה של שבת כי הם דברים העומדים ברומו של עולם ואסור לזלזל בהם, וכל שכן אם לא יאמרו אותם בכלל, שאין מי שיפטור אותם. כי כל מה שתקנו חכמינו זכרונם לברכה אין לגרוע ממנו ואין להוסיף עליו, כולם סודות עליונים.

'את הא-לוהים התהלך נח' - רומז על סילוק הצדיק שהיה בדור והלך לעולמו, וזהו: 'את הא-לוהים התהלך נח', אז מה עלינו לעשות? 'ויולד נח שלושה בנים' - שעל ידי שנכיר חסרונו של צדיק ונשוב בתשובה, אז יולד בנו שלושה דברים טובים, שהם מכונים בשם בנים. כמו שידוע שהמעשים הטובים שעושה האדם נקראים בנים. 'שם' - שיהיה לנו שם טוב בעולם, 'חם' - לחמם את עצמנו בתורה ובמצוות 'ויפת' - שנהיה יפים במעשינו ודרכינו.

'שופטים ושוטרים' - פירש הגאון מבבל בספרו הקדוש 'עוד יוסף חי', זכר צדיק וקדוש לברכה, בדרך מוסר, כי לאדם יש כמה שערים, שברא בו הקדוש ברוך הוא, ובכולם צריך להם שמירה מעולה, שלא יבוא לידי חטא. העיניים פתוחים, ויש להם שער שסוגר אותם, הם העפעפיים, כשיראה דבר אסור יסגור אותם, וכן הפה יש לו שני שערים - שער מעצם ושער מבשר, ובאוזן יש את האליה. וזהו: 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך' - שצריך לתת עליהם שופטים ושוטרים לשמור עליהם כנזכר בדבריו הנעימים והקדושים. ולפי דעתי יש לרמוז 'תתן' - גימטרייה: 'שנאת חנם' לרמוז אל המדובר למעלה, לשמור עצמנו מזה שגרם לחורבן בית המקדש, ואז נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

ומה ששאלת: אם מותר לקונים השובאנייא (זיכיון אספקה לצבא) לקנות בשר בהמה שנטרפה, למוכרה עם בשר שלהם לבני החיל? - הדבר פשוט שאסור, ולא צריך אם קונים מנוכרים, שאז אסור לכל העולם, אלא גם אם קונים מישראל גם כן אסור. ואף על גב, ש'הטורי זהב', יורה דעה, סימן קטן י"ז, מתיר, על כל פנים, כל הבאים אחריו, דחו דבריו, ודבריהם עיקר לדין.
ואף על גב שהפרי חדש בקו"א סימן י"ט התיר בכגון זה, וכמו שכתב בסימן קי"ז, נראה לי שדווקא שם בנדון הפרי חדש, שדן, שהוא מחויב מאיזה סיבה ליתן לבני החיל, ולכן הוא כפועליו, לא כן בנדון שלנו, שהוא מוכר להם, והווי כמסתחר, ולדעת החולקים על 'הטורי זהב' אסור כנזכר לעיל. פשוט.