מקצת שבחו

אין שינוי האותיות בין האשכנזים והספרדים פוסלים, ולולא סברת המתירים עוד יגדל הקרע והפירוד בין הספרדים והאשכנזים, די לנו בהמנהגים וכמה דינים שאין אנחנו משתווים, את אשר אלו אוסרים אלו מתירים, ואת אשר אלו מתירים אלו אוסרים, זה מכשיר וזה מטריף, וגם בנוסח התפילות אין אנחנו משתווים, ומה היא הסיבה לכל אלו השינויים - הגלות המר אשר פיזר אותנו בארבע כנפות הארץ.
ועל פי הדברים האלו כתבנו ... לעיר אמשטרדם, כי התאחדו אנשי הועד של אחינו האשכנזים עם אנשי המעמד של הספרדים, ויבטלו תקנה זו שביניהם, אשר לא נותן כבוד לעם ישראל, כאילו הם שתי תורות, ולא יהיה עוד לפוקה ולמכשול בין שני אחים, ומה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.

צעקתה של אשה זו ... הצועקת במרה בתוך שנתה עלתה לפני, ולא יכולתי להתאפק כי נכמרו רחמי עליה, וקשה עלי להעלים עין ממנה ולאטום אזני משמע צעקתה. לכן אמרתי אלקט נא באומרים מתוך ספרי הפוסקים, ראשונים ואחרונים, לבקש לה מזור והצלה לצערה. ובהשם שמתי מבטחי, כי יעזרני על דבר כבוד שמו ... וריווח והצלה יעמוד לענייה צוערה הזאת, להוציאה מכבלי עיגון. ואחרי החיפוש בספרי הפוסקים מצאתי חמישה טעמים, שעל פיהם יצא לאור משפטה, להתירה.

חכם שאינו בקי בתלמוד, אלא מורה הוראות על פי התשובה, הוא יותר הגון ממי שמורה מתוך התלמוד ... ומי שהוא בקי אף שאינו מפולפל, עדיף וקודם מהמפולפל ... חכמים רבים וגדולים, טועים בחברם פסקים על פי כוח החריפות והפלפול. לא כן היא המידה, כי הפסקים צריכים להיות נעשים על קו היושר וההיקש, לדמות דבר לדבר, בדברים ישרים ופשוטים, ולא בדיוקים ופלפולים באורחות עקלקלות. .. דיינות ורבנות תלוי במי שהוא בקי בדינים, לא במי שהוא יודע לפלפל.

עליה לארץ בזמן הזה היא בכלל 'מצוות עשה', וכן מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים ... ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, וירושלים מקודשת ממנה, וחײבים לייסד אותה ולבנותה קודם לשאר ארץ ישראל ... וחובה על איש מישראל להחזיק ישיבת ארץ ישראל, לאו דווקא בשביל לסייעם למצוות ישיבת ארץ ישראל, אלא אף בשביל עצמו, לקיים את התורה, כי לולא ישיבת ארץ ישראל תפוג התורה.

על מה שנהגו לעשות פסח קטן ברבי מאיר בעל הנס, על פי התשובה שנתקבלה על זה, מחכמי ורבני עיר הקודש טבריה, הטעם הוא משום שבמקום מצבת רבי מאיר בעל הנס, יסדו שם בית הכנסת ובית המדרש, ולומדים שם בקביעות בשם כל ישראל, המחזיקים בידי לומדי התורה, וחנוכת הבית הייתה ביום פסח קטן. ובו ביום גדלה השמחה, וכולם ענו ואמרו כן נעשה בכל שנה ושנה. ועל סמך זה נקבע יום זה להרבות בשמחה, ונודרים נדרים ונדבות לקופת ר' מאיר בעל הנס ותופסי התורה.

הובא בספר 'פרי הארץ' ... שעשו רבני ירושלים, תבנה ותכונן, הסכמה, שפחות מגיל ששים שנה, שלא יעלו להשתקע בארץ ישראל, מחשש שמא יתרבו היהודים, ויגרמו שיגרשו הגויים בזעם את היהודים ... כתב, שאחר כך באו הגויים בעצמם, ובקשו שיבטלו את ההסכמה, מפני שהיה מגיע להם נזק והפסד, מהעדר כניסת היהודים לארץ, וחדלו מלגרש אותם, ובקשו טעמים איך לבטל השבועה בהסכמה הזאת.

זאת היא תורת האדם השלם, להשים כל מגמתו להשלים ולתקן זולתו, ולא לומר: אם אני לי בקניין השלמות, מה אכפת לי בשלמות אחרים?!
וכמו שכתב הרמב"ם, זכרונו לברכה, ב'מורה נבוכים' ... וזה לשונו: 'מי שלא השפיע לאחרים את חכמתו לא נקרא אדם השלם'. ... ומה מאוד נאמנו דברי הגאון בעל 'נשמת חיים', זכרונו לברכה ... וזה לשונו: 'לא לעצמנו נולדנו, כי האדם מדיני, ועליו להטיב את חברו וללמדו מידת קונו, ובזה נעשה שותף להקדוש ברוך הוא,' אשר ברא את עולמו, לא לצורך עצמו, חס ושלום, כי אם להשפיע מטובו על כל בריותיו'.