מקצת שבחו

חכם יעקב ש' קצין נולד לאביו החכם המקובל שאול קצין ולאמו אלטון בשנת תר"ס (1900) בירושלים.
ראשית תורתו למד מאביו, החכם המקובל שאול קצין, ובהמשך למד בישיבת 'אוהל מועד' מפי ראש הישיבה, החכם רפאל שלמה לנייאדו. בשנת תרע"ז (1917), טרם סיום מלחמת העולם הראשונה, פרצה מגפת טיפוס בירושלים. במגיפה נפטרו אביו ואמו, ומערכת העיכול שלו נפגעה קשות, ומאז סבל ייסורים במשך שנות חייו.
בשנת תרע"ט (1919) נשא לאשה את מזל טוב בת החכם המקובל שלום הדאיה.
חכם יעקב ש' קצין היה שמשם של אב בית הדין החכם אברהם עדס, ובנו החכם יעקב עדס, ושל זקן מקובלי אותו דור, החכם חיים שאול דוויק, וקיבל מהם את יסודות הקבלה. בשנת תרפ"ג (1923) הוקמה ישיבת 'פורת יוסף', והוא החל ללמוד וללמד בישיבה. הוא הצטרף לחבורת לומדי הקבלה מפי החכם המקובל סלמאן אליהו והחכם המקובל אפרים הכהן. את יסודות הפסיקה למד מפי ראש הישיבה, החכם עזרא עטייה.
חכם יעקב ש' קצין הקים את ישיבת 'גן לבנון' ועמד בראשה. הוא חיבר קונטרס בשם 'תוכחה מגולה', ובשנת תרפ"ה (1925) הוציא לאור את ספרו 'אור הלבנה', ובשנת תרפ"ו (1926) 'יסוד האמונה'. בשנת תרפ"ח (1928) הוסמך לדיינות ע"י הראשון לציון החכם יעקב מאיר והרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק. הוא מונה לדיין בבית הדין של העדה הספרדית. חלק מתשובותיו מתקופה זו, פורסמו בספר 'קציני אר"ץ', וחלק בספר 'ודבר שלום'. 
בשנת תרצ"ב (1932) יצא בשליחות לארצות הברית ולמצרים, לאחר חזרתו לארץ ישראל, יצא עם משפחתו, בשנת תרצ"ג (1933) לניו-יורק לשמש רב קהילת יוצאי סוריה, ועמד בראש בית הכנסת 'מגן דוד' בברוקלין.
בהמשך ייסד קהילה נוספת ליוצאי חלב בברוקלין בשם 'שערי ציון'. הוא שימש בכל מקצועות הקודש רב ודיין, מורה ומחנך, שוחט ומוהל, ושירת את קהילתו בנאמנות כשבעים שנה.
חכם יעקב ש' קצין נפטר ביום ג' בטבת תשנ"ה (1994) והובא למנוחות בירושלים.