מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שמיות יסוד העבריות, שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם.
אנחנו העברים מצאצאי שם נחנו, שיסוד ועיקר להם הכנסת אורחים, ועשות חסד עם בני האדם, כאשר נודע מתכונת אברהם אבינו, ובניו אחריו. ומלבד זאת הנה תורתנו הקדושה, ציוותה אותנו על קיום מצווה זו, ככל האפשר, וגדול כח מצווה זו, שמקרבת את הרחוקים, ומרחקת את הקרובים, שהתורה ציוותה על עמון ומואב שלא יבואו בקהל ה' עד עולם, בשביל שלא קדמו אותנו בלחם ובמים, בדרך בצאתנו ממצרים. ובכלל המידות של בני שם, יש מידת הסבלנות בת העצלה הבכירה. גם זו בתוך מידותיהם והיא שמכבדים כל אדם באשר הוא אדם, ואם נוסיף על מידותיהם התרבות והחינוך המועיל והמתוקן, ישתלמו לנו מידותינו על צד היותר טוב ונאה.
חכם שלום פלאח, 'צדק ושלום', עמודים 11-12, תוניס, דפוס 'וזאן וכאסתרו', תרנ"ז (1897) מתוך 'החכם היומי'