מעלה הגדולה שבצדקה היא המחזיק ביד חברו המך, כמו שאמר הכתוב: 'כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו' - טרם שיעני. ועל זה שאלו לשלמה: איזה צדקה העליונה? - אמר להם: צאו וראו מה שאמר דוד אבא: 'פזר נתן לאביונים' - לאביונים רוצה לומר: לא אביונים ... רוצה לומר: שיחזיק בידו טרם שיהיה אביון, ועל ידי זה תהא 'צדקתו עומדת לעד', לא כאדם שנותן פרוסת לחם או פרוטה, שבכל יום צריך לתת לו, אבל צדקה שמחזיק ביד חברו היא עומדת לעד.