'רומה ה' בעזך, נשירה ונזמרה גבורתך' - כתוב בזוהר הקדוש בפרשת בא, שסיפור ניסיו יתברך, מוסיפים כוח לקדוש ברוך הוא, לפדותנו מגלותנו. ודע שזה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שעל ידי סיפור נפלאותיו, מוסיפים כוח בפמליה של מעלה, לא, שחס ושלום, יותש כוח של מעלה, חלילה, אלא הרצון לומר, מפני מידת הדין הטוענת לפניו: מפני מה תאבד אלו מפני אלו ... אבל על ידי שאנחנו מספריו ניסיו בשיחות ותשבחות, בזה אנחנו מודים, שאין אנחנו כפויי טובה ממנו, ועל ידי זכות השירה, מתכפרים עוונותינו לגמרי, וקטגורים שנבראו מעוונותינו, נמחים, ועל ידי זה רב ידו להושיענו מידי אויבינו.
וזה אומרו: 'רומה ה'' - אתה בעצמך ולא על ידי שליח, וה' ירחם עלינו, 'בעוזך' - שכתוב בתפילין שלך 'ומי כעמך ישראל', אשר הלך הא-לוהים לפדות, וכן 'עם נושע בה'', וכיוון שכך, לך נאה להושיענו מידי אויבינו. וכיתות חבלה שמקטרגים וטוענים: מה שונים אלו ואלו, ואין בידי יכולת להושיע אתכם, שאין משוא פנים לפני, ולזה אמר: אנחנו 'נשירה' - ובזה נמחלים עוונותינו 'ונזמרה' עריצים ונכרית כל החוחים, הם המקטרגים עלינו, ועל ידי זה גבורותיך לנו להושיענו מיד אויבינו.