'יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים' - כאשר ינצח ישראל את אויביו, ויושלם עם הוויכוח, אז ונבנתה עיר קדשנו, וארמון על משפטו ישב כבתחילה. ואותו עת: 'יברכך ה' מציון' - יען כי הוא מקור הברכות, כידוע, שכל השפע יורד לשם, ומשם ייפרד לכל העולם. וכל זה אינו אלא, בשעת ישובה של ירושלים. וזהו: 'וראה בטוב ירושלים'. ואימתי? - 'כל ימי חייך' - דהיינו לימות המשיח. ...
ואז 'וראה בנים לבניך' - יען כי מקרא מלא שכתוב שם: 'בלע המוות לנצח'. וכל זה אינו אלא בשביל מידת השלום, לפי שעל ידי זה יהיה קיום התורה והמצוות, שכיוון שיש אחדות, ממילא מה שלא לקיים זה יקיים זה, ואז יהיה 'שלום על ישראל' - ויזכו לכל אלו המעלות.