מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שפעת לבושם, כל איש ואיש כרצונו, באין מכלים דבר.
בני אשכנז לשונם כמו בחוץ לארץ, וכה הליכתם ולמלבושיהם כמו שהורגלו בארצות מולדותיהם בדור הקודם, רק מעט מהדרים, פה מכבר, לובשים על דרך בני ספרד בשינויים שונים. הספרדים לובשים בגדים רחבים ועל ראשם כובע אדומה, ובסודר יצנפו את ראשם, והחשובים (החכמים) נושאים גם סודר יקר על צוואריהם, עוד באופנים שונים. בדרך כלל, העיר ציון לא תדמה לשארי כרכים וערי אירופה, אשר שם ישים כל אחד עיניו על זולתו בדרכיו, במעלליו, בענייניו, בתפארת מלבושיו. לא כן בני ציון, כי אין איש משים ליבו לכל אלה, וברחוב אחד תראה שפעת המון אנשים ממדינות שונות, וחליפות שמלות למו, אלו מעוטפים בשמלות לבנות ומכוסים צעיפים, ואלה במעילים שחורים, אלה בבגדים אדמדמים ואלה בירקרקים, מדינה ומדינה כהליכתה, כל איש ואיש כרצונו, באין מכלים דבר.
חכם משה נחמיה כהניו , שאלו שלום ירושלים, שאלה ג', עמ' 7, דפוס יואל משה סלומון, ירושלים, תרל"ח (1878) מתוך 'החכם היומי'