מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שהתרככו הדרישות, שלא לנעול דלת בפני הלווים.
'שלא לנעול דלת בפני הלווים' - הדרישה שבית המשפט האחראי לגביית חובות, יורכב משלושה דיינים מוסמכים, התרככה במידה ניכרת, ובית המשפט הסתפק בשלושה אנשים ללא הסמכה מיוחדת, רק שיהיו מקובלים על ידי הצדדים. חיוב המלווה לתבוע בפני בית משפט, שהוקם על פי כל הכללים, ושיושב בדרך כלל בעיר ראשית, היה מחייב אותו להליכים כבדים, שהיו מרתיעים אותו מלהלוות, למרבה הצער של אחיו הזקוק. ...
קרה גם שבזמן הלל הזקן, לא ששו להעניק הלוואות, מכיוון שהשנה השביעית, שנת השמיטה, ביטלה את חובות. כדי למנוע הפרה כזו של התורה, הקובעת בתוקף: 'פתוח תפתח את ידך לו', הנהיג הלל את הפרוזבול, אשר לפיו השמיטה לא יכלה עוד לכבות תביעה שהופקדה בידי בית הדין.
חכם שארל שלום תואתי, נביאים, תלמודאים ופילוסופים, תרגום מצרפתית, עמ' 15, פאריז, תש"ן (1990). מתוך 'החכם היומי'