הנה היה פשוט אצל הרבנים, שדין 'גוד או אגוד' (קנה חלקי או שאקנה חלקך) לאו דווקא משום היזק ראיה, אלא אף אם היו משותפים בבאר, ובבית שער, ובאכסדרה, שייך דין של 'גוד או אגוד'.
ולכן אנו נוהגים, אף אם לא היו דרים השותפים בחצר, כי אם היו משכירים בתיהם לאחרים, שעכשיו לא שייך היזק ראיה, אפילו כך דנים דין של 'גוד או אגוד'. וכך אנו דנים בכל יום הלכה למעשה, ויודעים דין זה כל בני העיר, ומנהג מבטל הלכה ...
כבר כתבנו שזהו מנהגינו פה צפרו, יגן עליה א-לוהים, ואנחנו עושים הלכה למעשה בכל יום. וזה ימים מקרוב, שעשו שלושה אנשים דין של 'גוד או אגוד', אף על גב שלא שייך בהם היזק ראיה, כי אם מטעם אין אני רוצה בשותפותך ... וכתב כבוד תורתו, וזה לשונו: 'אך כשהדין מבואר בפוסק אחד וכל שכן שניים, ולא נתבאר הופכו בשום מקום, כי בוודאי בטעות נהגו, שלא ראו דברי הפוסק ההוא', ייוודע לכבוד תורתו, שהמנהג ההוא לא בטעות נהגו, אלא על פי הדין והאמת והצדק, וכך קיבלו הרבנים חכמי פאס, זיכרונם לברכה לחיי העולם הבא, מאבותיהם הקדושים.