מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שעני הנותן צדקה בשמחה ינצל מן העניות ויתעשר.
'נתון תתן לו' - אפילו ממה שנתתי לך מאחרים, דהיינו שאתה מתפרנס רק מן הצדקה, אפילו כך צריך שתיתן ממנו לצדקה, 'ולא ירע לבבך בתתך לו' - לומר כיוון שאני עני, ראוי לי ליטלה לעצמי ולא ליתנה לאדם אחר, וממילא ירע לך בנתינה זו. שזה אינו, אלא צריך שתיתן אותה צדקה בשמחה ובטוב לבב, יען כי 'בגלל הדבר הזה' - שאתה עני ואפילו כך נתת הצדקה בשמחה, 'יברכך ה' א-לוהיך בכל מעשה ידיך' - דהיינו על ידי הצדקה תנצל מן העניות ותתעשר, כמו שכתוב: 'עשר תעשר' - 'עשר בשביל שתתעשר'.
חכם מכלוף נחמני , אבן שלמה, עמ' לז, דפוס דרור, ירושלים, תשמ"ב (1982). מתוך 'החכם היומי'