כל נבואות קשות שהתנבא ירמיה הנביא, עליו השלום, על ישראל, הקדים ישעיה הנביא, עליו השלום, ורפאן. ... ירמיה אמר: 'על אלה אני בוכיה, עיני עיני יורדה מים'. ישעיה אמר: 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון'. וראוי להבין איך מקבילים שני העניינים הללו, גם זה לעומת זה, שאין הכוונה בזכירת מלות לבד, שלפי שהזכיר ירמיה 'עיני עני' בדברי הקינה, בא ישעיה והזכיר גם כן 'עין בעין' בדברי הנחמה, שדבר זה אינו מקביל הנאמר, כנגד הקינה, שכך משתמע שעצם הקינה שהתנבא ירמיה עליה ליגון ואנחה, בא ישעיה ורפאה, והפכה לששון ולשמחה. ... כי כלפי השתי עיניים, ישראל שנתחלקו מאז מקדם, בשני החורבנות, כי חורבן הראשון, גלות יכניה, והחרש והמסגר היה הסיבה להביא אחריו חורבן שני, גלות צדקיה וחורבן הבית. הנה 'קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו', בשמחה ובשירים והמה מתנבאים 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון', שהשתי עיניים שמאז נתפרדו, הן עתה יחדיו ידובקו, עין בעין, מאת כל איש ישראל.