'ואת המשכן תעשה ... כרובים מעשה חושב תעשה אותם' - כנגד המלאכים, הנקראים 'כרובים', שנוצרים מכל מצווה ומצווה שאדם עושה, כידוע בדברי רבותינו זיכרונם לברכה. והזהיר הכתוב לאדם, שיעשה מצוות ועל ידי כך יבראו מלאכים טובים, והוא בא על ידי 'מעשה חושב תעשה אותם' - דהיינו: שכאשר עושה את המצוות, יכוון במחשבה לעשותם בשלמות, ובלא שום חסרון כלל. ובזה יזכה שהמלאכים ימליצו טוב בעדו לעתיד לבוא. ועל ידי מדות אלו, הרמוזים בפסוק זה, זוכה האדם המקיימם, לעשות משכן בתוכו, שתשרה בו השכינה.