'כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון' - שהחילוק בין עני לאביון הוא, שעני הוא מחוסר כל מקטנותו והורגל לבקש צדקה מאחרים, ואין לו בושה לחזר על הפתחים. לא כן האביון, שהוא עני בן טובים, שפרנסתו הייתה מצויה בביתו ועתה שירד מנכסיו נצרך לאחרים, הרי שמתבייש הוא לחזר על הפתחים ולבקש את מזונו מאחרים. לכך העני שאינו מתבייש לבקש צורכי סעודתו, כשעומד על הפתח יוצאת האשת חיל לקראתו ונותנת לו את מבוקשו ב'כפה' ממש. מה שאין כן האביון שמתבייש לבקש צורכי סעודתו, לזה האשת חיל מ'ידיה שלחה', על ידי שליח, שיבוא לבית האביון להעניק לו סעודה, לו ולבני ביתו, כדי שלא יבוש האביון בקבלת צורכי סעודתו מידיה.