אמרו בירושלמי בפרק ערבי פסחים, על מה ששנו בין הכוסות הללו: 'אם רצה להפסיק רשאי, ובין שלישי לרביעי לא יפסיק'. ... והרב 'בינה לעתים' חילק דבר זה לארבע דעות: כת האחת - לצאת מעבדות לחירות; והשנייה - להנקם מאויביהם אשר זדו עליהם; וכת השלישית - לשמור את דרך עץ החיים, כי בימי הגלות אין ספר בידינו לקיים מצוות הקרבנות וטומאה וטהרה ורובי תורה; וכת רביעית - למען אשר ידעו ויכירו כל יושבי תבל כי לה' המלוכה, א-ל ושמו אחד ואין עוד מלבדו, כמו שאמר הכתוב: 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד'. ...
עין רואה, השני כתות הראשונות, עיניהם לנוכח עצמם יביטו - יציאתן לחירות ולעשות נקמה. ושני האחרונים - לצד עליון: לקיים מצוות ה' ולפרסם אחדותו. על כן רמזו להיות ארבע לשונות הגאולה כנגד הארבע כתות הללו, כי לא ישוו כל ישראל למדרגה אחת, על כן יאמרו המושלים בין הכוסות הללו אם רצה להפסיק מפסיק, יען הם כנגד כתות ההולכים, אחר מה שהגיע אליהם מצוות הגוף, אבל שתי הכתות המכוונים כנגד העבודה והאחדות, אין ראוי להפסיק ביניהם יען שתיהן לשם שמים נתכוונו.