'אמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו גסות הרוח, אין עפרו ננער בתחיית המתים, שנאמר: 'הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך' - למי שנעשה שכן לעפר בחייו. שגם מפתח תחיית המתים לא מסר לשום ברייה כי אם על ידו יתעלה. והיא הוראה גדולה על ענוותנותו יתעלה. ומוכח כי אין עוד מלבדו ואין מקום לטעות. וזה שאמר: 'כל שיש בו גסות הרוח, אין עפרו ננער' - מידה כנגד מידתו לכל רוח גבוהה. ועוד בה שכיוון שהוא גס רוח, הרי הוא עם הארץ, כמו שאמרו זיכרונם לברכה על פסוק: 'לא בשמים היא' - לא תמצא בגסי הרוח, ולכך אין טל תורה מחייהו, כמאמרם זיכרונם לברכה, כל המשתמש באור תורה, אור תורה מחייהו. וזוהי כוונת הכתוב: 'דבקה לעפר נפשי חייני כדבריך', והרי הוא מבואר.