אף על פי, שעד כה, לא נהגו לרשום לנישואין בימי בין המצרים, גם לספרדים ועדות המזרח, צוויתי שמכאן ולהבא ינהגו להקל כאמור. ...
ושמעתי שיש טוענים על דברי, שמאחר שהרבנים הראשיים לת"א-יפו, שקדמוני הניחו המנהג להחמיר, אין לשנות המנהג. ואין זה דבר, שמקום הניחו לי להתגדר בו. ומכל שכן שידוע שהרבנים הראשיים הספרדים שקדמוני היו כפופי כפופים לעמיתיהם הרבנים הראשיים האשכנזים ...
והם היו ממונים ושולטים על הרבנים רושמי הנישואין, והנהיגו הכל כמנהג בני אשכנז, ולמען השלום שתקו, שרים עצרו במילים וכף ישימו לפיהם. והדברים מפורסמים בבירור גמור.
ובמקרה כזה ודאי שלא נחשב מנהג. ...אבל אנחנו שלא כפופים, תהילה לאל יתברך, על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה, להורות כדעת מרן שקבלנו הוראותיו.