'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב אל ישראל אביכם'. - בקש אבינו יעקב, עליו השלום, לגלות להם הקץ ונסתם הימנו, והתחיל בדברים אחרים. והיינו, לומר לעומת השלום ואהבה ואחוה שתהיה ביניהם, וכן לבניהם ולבני בניהם אחריהם, שבגלל זאת יתוקן הדבר לאמיתו כידוע במדרש גדול השלום. ... והיינו זה תיקון גילוי הקץ. ... ובזה גם בא על נכון כל הכתוב: 'ויקרא יעקב אל בניו' - בלשון חיבה כידוע. 'יעקב' בעל השלום על דרך 'ושבתי בשלום'. גם כי ידוע במעלותיו הרמוזים בשמו, שהם ייחוד ענוה קדושה ברכה, שעל ידי השלום המה מוכנים. ובכן כאן רצה להופיע מרוב שלומו לבניו. והיינו 'אל בניו' - כולם כאחד טובים ביחוד ושלום ורעות. ... 'האספו' - ביחוד גמור, גם 'האספו' 'הקבצו' - מבית ומחוץ, גם לעומתכם ואחריכם, בניכם ובני בניכם.