מלמד לחזן שינמיך קולו ב'מודים אנחנו לך', שלא להפריע לקהל
כשהיה אבא, זיכרונו לברכה, בהיותו חזן, מגיע בחזרת העמידה לקטע 'מודים אנחנו לך', היה אומר קטע זה בלחש, כדי לא להפריע לקהל, שאומר באותה עת 'מודים דרבנן', והלא שני קולות אינם נשמעים, וחוזר לקרוא בקול רם, בהגיעו לסופו: 'הטוב כי לא כלו רחמיך'.
פרופ' יעקב מנחם שויקה, ואל מעלת אבותם ישובו, ימי המעשה, סע' יב, עמ' 13, ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'