לא זו בלבד שחובה היא על עובדי ה', המקנאים למצוותיו, להוכיח וללמד את החוטאים ולדבר על לבם לשוב אל בוראם, אלא גם חובה עליהם להתפלל למענם ולבקש את רחמי ה' יתברך, ואם לא יעשו כן, ייחשב להם הדבר לחטא. כפי שאמר שמואל הקדוש לעם, אשר ביקשו מחילה על שבקוצר לבם ובתקיפותם ביקשו לעצמם מלך: 'גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדל להתפלל בעדכם, והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה'. לפיכך קוראים בתורה בדין לחכמים ולבעלי המידות 'עיני הקהל'. וכשם שהריבון, בורא העולם, קבע בעיניים את הסגולה, לראות ולהבחין במכשולים שנתקלים בהם בדרך, ולהציל את עצמן ואת שאר אברי האדם מסכנת הנפילה, כך הוא העניק ידיעה עליונה ותבונה ליראיו, להורות בהן למעוטי ההשגה את הדרך ולהצילם מהפגעים ומהעוונות, האורבים לנו בכל פינה.