'עושה משפט לעשוקים, נותן לחם לרעבים, ה' מתיר אסורים' - בזוהר הקדוש: 'אם העומד בראשו טוב - טוב לו, טוב לעמו, טוב לארצו'. והנה אם יהיו כל ישראל כולם טובים, ביראת שדי ובעבודת ה', ודבקים באחדותו ובמצוותיו, אז קל כנשר יבוא גואל צדק. כי אין בן דוד בא עד שיהיה כל הדור כולו זכאי. וזהו: 'עושה משפט לעשוקים' - הכוונה אם הדיין עושה משפט לעשוקים, שמעלה השמועה על פי ההלכה, ומציל עשוק מיד עושקו כח. וגם יהיה אב לאביון, משען לאלמנה ויתום, דהיינו: 'נותן לחם לרעבים', ומשתדל בכל יכולתו להיזהר בבני עניים שמהם תצא תורה, לתת להם בר ולחם ומזון, ואף השמלה הייתה בכלל. אז 'טוב לעמו וטוב לארצו' ואז בן דוד בא: 'לאמור לאסורים צאו, ואשר בחושך הגלו'. וזה: 'ה' מתיר אסורים' - האסורים בגלות החל הזה.