באומרו איזה תוכחה, יראה לעם שהוא מוכיח עצמו, וידבר בכבוד העם, ולא בביזיון וחרופים, עם שיש שם חוטאים, וכבר נודע מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה על משה, שנענש על שאמר: 'שמעו נא המורים', וישעיה שאמר: 'ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב', ואליהו על מה שאמר: 'כי עזבו בריתך בני ישראל'. ויזהר מאוד שלא לדרוש, חס ושלום, לקנטר ולהכלים אחרים, כי אין ראוי להשתמש בכתר של תורה לנקמת שונאיו, אלא בתוכחותיו ידבר בנעימות, לא בקושי, שלא יראה גאווה אלא כאב המוכיח את בניו, וכבר אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: תמה אני, אם יש בזמננו מי שראוי להוכיח.