שמוע שמענו כי יש מי שמלמד אחרים הלכות שחיטה ושבעים טרפיות, ונותן להם רשות. וכל אחד מבקש לעשות לו שם שהוא נותן רשות, בלי הצטרפות יודעי ספר עמו, או בלי נטילת רשות מבית דין. וזה נראה כאילו כלל כל ספרי הפוסקים, וזו יוהרא היא. על כן כל מי שמבקש ללמד אחרים, הרשות בידו, ובלבד שיצטרפו עמו אנשים ידועים, יודעי ספרים, או אם ייבדק אצל בית דין. וכל מי שנותן רשות בלי הצטרפות יודעי ספר, הרי הוא כחרס הנשבר שאין בו ממש.