כיצד גובים מבעלי הבתים לצורכי רבים או לפדיון שבויים, למתנות עניים או לאלמנות ויתומים וכיוצא. מתאספים וממנים אחד מעיני העדה, שהוא משכיל ובעל שיעור קומה, וקוראים לו בלעז 'אלעאקל חכים', דהיינו חכם צורבא מרבנן, והוא יכול לקבוע על כל אחד לפי מצבו, והגזבר גובה מהם כל מה שבא לידו, אם זה כסף, או גרעיני תבואה, מבלי להכביד עליהם, והוא מחלק לפי ראות עיניו לנזקקים או לצרכי בני העיר, כגון הוצאת לימודים לתינוקות של בית רבן, או לתכריכי מתים, והוצאות למיעוטי יכולת, או לבניין בית הכנסת וכדומה לזה, והשאר בקופת הציבור עד שיצטרכו לו.